כל שלוש דקות ילד פצוע מגיע לחדר מיון

מיכל בר דורון, מנהלת אגף קהילה בארגון ״בטרם״ לבטיחות ילדים ואביטל אפל פנקס כותבות ל-EduAction: התאונות והפציעות בגיל הרך מהוות כ-35% מקרב הילדים

מתוך ה-flicker של Elizabeth Lloyd

מתוך ה-flicker של Elizabeth Lloyd

בישראל מגיעים לחדר מיון בכל שלוש דקות בממוצע ילד או ילדה שנפגעו בתאונה, כאשר יותר מ-100 ילדים בשנה אינם ניצלים ונהרגים בתאונות שונות, בהן טביעה, חנק, נפילה, הרעלה ועוד. את מרבית התאונות ניתן למנוע באמצעים פשוטים הכוללים התנהגות בטוחה וסביבה בטוחה.

ילדים בגיל הרך נמצאים בסיכון מוגבר להיפגעות, לאור מאפיינים פיזיולוגים וקוגניטיביים. תינוקות ופעוטות בגיל הרך פגיעים יותר לתאונות בעיקר בבית ובמסגרות לגיל הרך, כאשר התאונות הן מסוג חנק, נפילה, טביעה, הרעלה וכוויה. אותם ילדים הם פחות משליש מילדי ישראל אך "תורמים" 35% מן התמותה ומן האשפוז עקב היפגעות בילדים.

ילדי ישראל בגלאי לידה עד 3 נמצאים במסגרות שונות, חלקן מפוקחות וחלקן אינן. בכך, למעשה, הילדים אינם מקבלים מעטפת אחידה של בטיחות לאורך שנות חייהם הראשונות. האחריות והפיקוח על מסגרות הטיפול והחינוך בגילאים אלו נתונה בידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ומגיל 3 ואילך נתונה האחריות בידי המסגרות החינוכיות ומשרד החינוך.

ואולם, בפועל הפיקוח על גני הילדים הפרטיים כמעט ואינו מתבצע, באשר רק גנים פרטיים הפונים ביזמתם למשרד החינוך ו/או התמ"ת לשם קבלת רשיון ו/או סמל מעון מפוקחים. ממסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה, כי למרות שקיימת חובת רישוי, חובה זאת איננה נאכפת ומרבית המסגרות הפרטיות הממוקמות במבנה מגורים אינן מבקשות ואינן מקבלות היתר או רישיון כלשהו.

אחת לתקופה מתפרסמים בתקשורת מקרים של פעוטות שנהרגו או נפצעו במסגרות חנוכיות לגיל הרך. ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים מקבל פניות רבות מהורים שילדיהם נמצאים במסגרות פרטיות עם ליקויי בטיחות חמורים שהדעת לא יכולה לקבל, כמו למשל, הנחת בריכה בחצר המעון ללא כל גידור או כיסוי נדרש; מטבח חשוף ופתוח המשתלב עם אזור המשחק של הילדים; חומרי ניקוי גלויים ובהישג ידם של הפעוטות ועוד. כמו כן, אנו שומעים חדשות לבקרים על בעיות השגחה קשות הבאות לידי ביטוי בשוטטות של פעוטות ברחובות העיר בשעות הפעלת המעון ורק בדרך נס מקרים אלו אינם מסתיימים במוות או פגיעה חמורה.

מתוך ה-flicker של ella

מתוך ה-flicker של ella

יישום החוקים והאכיפה הנוגעים לסוגיית הבטיחות לעיתים לוקה בחסר, בעיקר לאור העובדה שילדים רבים נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל ופועלים ללא סטנדרטים אחידים ומחייבים

שנים רבות התקיימו וממשיכים להתקיים ניסיונות לעגן בחקיקה את שהותם של הילדים במסגרות חינוכיות לגיל הרך אך הללו לא צלחו מספיק ובכך נותרו רבים מילדי ישראל חשופים לסכנות יומיומיות וללא שום מסגרת רגולטורית שתגן עליהם. על צוות המעון מוטלת אחריות רבה ובמגוון תחומים: להעשיר את הילדים, לדאוג להתפתחותם בתחומים שונים כמו מוזיקה, תנועה ויצירה, וגם להנאתם מהשהייה במעון, וכמובן שמירה בטיחותו של הילד. כאשר הורה שולח את ילדו בבוקר למעון, הדבר החשוב ביותר עבורו הוא לקבל את הילד בסוף היום שלם ובריא. ישנם חוקים ותקנות רבים, שנועדו להגן על הילדים, וגם עלינו. להציב גבולות ולהגדיר מה מותר ומה אסור. חלק מהם נוצרו בעקבות מקרי אסון, כדי למנוע את האסון הבא.

אלא שיישום החוקים והאכיפה הנוגעים לסוגיית הבטיחות לעיתים לוקה בחסר, בעיקר לאור העובדה שילדים רבים נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל ופועלים ללא סטנדרטים אחידים ומחייבים. גם במקרים בהם המסגרות כן מפוקחות וגם כשלא, לכל אחד מאנשי הצוות יש את היכולת לשנות ולהשפיע בתוך המעון, ב"חלקת האלוהים" הקטנה.

פעמים רבות הורים מחפשים עבור ילדם את המעון הטוב ביותר ומגיעים עם קריטריונים מובהקים לבדיקה שכוללים חום, אהבה, סוג המזון הניתן לילדים ועוד. לא תמיד הורים יודעים לבדוק את אחד ההיבטים החשובים ביותר וזו בטיחות המקום ואנשי הצוות, על פי שישה כללים מאוד ברורים: גלאי עשן – להתרעה על שריפה; בחצר קיים משטח בולם זעזועים באזור מתקני המשחקים; אזור הבישול מופרד משאר חלקי הגן ואינו נגיש לילדים; בחדר השירותים טמפרטורת המים בברזים מוגבלת ל-45 מעלות או שברזי המים החמים מנוטרלים; במדרגות מותקן שער בראש ובתחתית גרם המדרגות, למניעת נפילה ובדלתות ובשערים – קיים מנגנון למניעת טריקת דלת וכיסוי לצירי הדלת (דוגמת אקורדיון) למניעת היתפסות אצבעות.

 

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: