גַּן שֶׁלָּנוּ מַה נֶּחְמָד הוּא: מעצבים מחדש את גני הילדים

פרויקט מיוחד של סטודנטים משנקר מאתגר את חלל גני הילדים המיתולוגי

עדי ינאי, חלל כמפתח דמיון

עדי ינאי, חלל כמפתח דמיון

בחודשים האחרונים הולכת ותופסת תאוצה ההתעסקות בארכיטקטורה של חללי הלימוד כחלק לא פחות מרכזי וחשוב מתוכן הלימודים עצמו. זאת מתוך הנחה כי השפעתה של הארכיטקטורה על הילד חזקה במיוחד וכי עבורו הלימוד אינו מתחיל ונגמר בדברי הגננת או המורה.

במחלקה לעיצוב פנים בשנקר ערכו בשנה האחרונה פרויקט מיוחד המוקדש לעיצוב חלל חדשני עבור גני ילדים. סטודנטים שנה ד' למבנה וסביבה עיצבו חללים לגני ילדים, תוך שהם מתחשבים במציאות כפולה: הראשונה והמוכרת, הלקוחה ממבחר גני הילדים בעיר רמת-גן; והשניה, המדומיינת, נגזרת מן ההתפתחות שעוברת מערכת החינוך לגיל הרך בעיר, ומתקיימת באישיותם של יוצאי אותם גנים לכשיתבגרו.

ראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה, פרופ' יעל מוריה, שמה דגש על חשיבותה של הארכיטקטורה בגן על התפתחות הילד: "הארכיטקטורה של סביבת הילד ככלל, ושל גן הילדים בפרט, היא גם המדיום וגם המסר, גם תפאורה וגם שחקן. מראה הצל המוטל מחלון הגן ביום חורף, מגע החספוס של לוח העץ על משטח השולחן, חוויית הפרידה מן ההורים בין שער החצר לדלת הגן והמשחק עם חבר במסתור המשותף הם אירועים מכוננים פוטנציאלים, בהם עשויה הארכיטקטורה להטביע, אולי באופן עמוק מתמיד, את חותמה על אישיותו המתהווה של הילד".

יוליה בורסקי

יוליה בורסקי, הגן הנעלם

עדי טיכו (27) סטודנטית שהשתתפה בפרויקט מספרת: "את הפרויקט עשינו בשיתוף פעולה עם עיריית רמת גן. בתחילת השנה יצאנו לסיור וראינו את הגנים בעיר. שמנו לב שהם דומים זה לזה, וגם לגנים שהיו לנו בתור ילדים קטנים.   המבנה המיתולוגי הזה מגביל את הדמיון והיצירתיות של הילד. המטרה של הפרויקט הייתה לאתגר את המבנה הזה".

טיכו מספרת שבמשך שנה עבדו הסטודנטים על הפרויקט. תחילה הם חקרו את עולם הילדים וקראו את התיאוריה ואז החלו בשלב תכנון הארכיטקטורה של הגן: "לי היה חשוב לשים דגש על הדמיון והיצירתיות. שהילד יוכל להיות חלק מהעיצוב בעצמו". הפרויקט של טיכו עוסק בדיוק בזה. היא החליטה להשתמש בלוחות עץ שמחוברים באמצעות צירים כך שלילד יש אפשרות לשנות את הקיים במגע פשוט וקל. "גם היה חשוב לי שהילד יבין שהמציאות זה דבר שמשתנה ושיש בו את הכוח והיכולת לשנות את המציאות. זה גם מה שפותח את היצירתיות".

עדי טיכו, ילד משנה מציאות

עדי טיכו, ילד משנה מציאות

בין הפרויקטים ניתן לראות רעיונות מגוונים. נעמה סגל למשל, בחרה להכניס את הגן למרחב האורבני של העיר, בכדי לנטרל את האוירה הקיימת שגן הילדים הוא בועה המנותקת ממציאות המבוגרים. יוליה בורסקי בחרה ליצור את הגן מתחת לאדמה, תוך שהיא יוצרת מרתף קסום של גן נעלם שמהווה מעין מקום מסתור. עדי ינאי, בחרה להתמקד בנושא הדמיון של הילד ויצרה חלל שמורכב מאילוסטרציות של שקפים משתנים בחלל.

נעמה סגל, גן הילדים עובר למרחב האורבני

נעמה סגל, גן הילדים עובר למרחב האורבני

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: