הילד שלכם בשל לעלות לכיתה א'?

בימים אלו נשלחים זימונים להרשמה לכיתות א' וההורים צריכים להחליט: שנה נוספת בגן או מעבר לבית הספר. איך תבדקו האם הילד מוכן למעבר? היועצות החינוכיות משיבות

מיכל דליות

מיכל דליות

במהלך חודשי דצמבר וינואר מקבלים ילדי גן החובה זימונים להרשמה לבתי הספר, ובכך מתחילים את התהליך למעבר מסביבה מחבקת שמושתת בעיקר על פעילות חווייתית בגן הילדים, למסגרת נוקשה יותר שכדי של בית הספר. כדי להקל על המעבר בשנים האחרונות ניתן למצוא לא מעט מסגרות המקנות לילדים הכנה ללימודים בכיתה ובבית הספר. חלקן מושתתות על מפגשים קבוצתיים וחלקם על מפגש פרטני עם אנשי מקצוע, בהם קלינאי תקשורת, פסיכולוגיים התפתחותיים ועוד.

מיכל דליות: "כל ילד מסוגל לקרוא ולכתוב. אם הילד הוא מתקשה בכתיבה, ניתן ללמד אותו. מה שאתה כהורה מלמד את הילד שלך, זה מה שהוא יודע. המוכנות היום מתייחסת יותר לאספקט הרגשי"

מיכל דליות, אשת החינוך וה"סופר נני", המנהלת תכנית להכשרת יועצים, מסבירה את המורכבות: "להשאיר ילד עוד שנה בגן זאת החלטה מאוד רצינית וכבדת משקל, אשר צריכה להסתמך על מגוון אנשי מקצוע ולא רק אמא וגננת. כשאנחנו עלינו לכיתה א' אף אחד לא בדק את המוכנות שלנו. ידענו שצריך לעשות עבודה והשקענו, המבוגרים לא פחדו לדרוש מהילדים. כל ילד מסוגל לקרוא ולכתוב. אם הילד הוא מתקשה בכתיבה, ניתן ללמד אותו. מה שאתה כהורה מלמד את הילד שלך, זה מה שהוא יודע. המוכנות היום מתייחסת יותר לאספקט הרגשי. צריך גם להבין שהזימונים מתקבלים במהלך חודש דצמבר. תשעה חודשים לפני שהילדים מתחילים את בית הספר. מדובר על הרבה זמן מהבחינה של בשלות ומוכנות. בזמן הזה הצמיחה יכולה מאוד לגדול".

דליות מוסיפה כי הבשלות מתייחסת לכל הדברים האורגניים והאנטומיים. למשל, האם הילד יודע לאחוז עפרון, האם הוא מסוגל לשבת בשקט. במידה שלא, היא מסבירה, ניתן לעבוד עם הילד על חיזוק חגורת הכתפיים עד לפתיחת שנת הלימודים. כמו כן, יש לבחון את אוצר המילים של הילד, את הידע הבסיסי שלו למושגים פשוטים. "אם רוצים שילד יגיע להישגים צריך להשקיע בו, להקריא לו סיפורים, לשחק איתו במשחקים כמו לוטו, לספור. ילד בלי אוצר מילים זה ילד שישב כל הזמן מול הטלוויזיה ולא דיברו איתו. לגבי ילדים שסובלים מקושי כלשהו, צריך להבין מהו בדיוק ולעזור להם לפתור אותו", אומרת דליות.

מתוך ה-flicker של woodleywonderworks

מתוך ה-flicker של woodleywonderworks

טל רוקח: "יש לבחון מהי הבשלות הרגשית של הילד, כיצד הוא מווסת ושולט ברגשותיו. האם הוא נוטה להתפרצויות זעם, האם הוא בוכה בקלות מכל סיטואציה"

טל רוקח, יועצת חינוכית בבית ספר אשלים אנתרופולוגי בראשון לציון מציעה להורים להקפיד בהגדרת והידוק סדר היום של הילד. "צריך לתת את הדעת על ההתארגנות העצמאית של הילד, לבדוק איך הוא מתמודד עם סדר היום שלו. האם הילד קם בקלות בבוקר, האם הוא מכיר את סדר הפעולות שצפוי ממנו, גם אם עוזרים לו במהלך ההתארגנות", אומרת רוקח, "בנוסף, צריך לראות איך הוא מסתדר בגן עם נושא סדר היום. ההתארגנות העצמית עשויה להעיד על הריאקציות החברתיות של הילד, האם הוא מכיר את חוקי המשחק, האם יודע להפסיד ולנצח, במידה והתפתח ריב – כיצד הילד מתמודד איתו. זאת דרך להבנת הסיטואציה החברתית שהוא נמצא בתוכה. בנוסף לזה יש גם את הפן של הבשלות הרגשית: האם הילד נוטה לבכות, לצעוק ולתוקפנות בעקבות כל סיטואציה שנקלע אליה, האם הוא מבקש עזרה או לא והאם הוא יודע להרגיע את עצמו. כמו כן, יש לבחון מהי הבשלות הרגשית של הילד, כיצד הוא מווסת ושולט ברגשותיו. האם הוא נוטה להתפרצויות זעם, האם הוא בוכה בקלות מכל סיטואציה. כל הדברים האלה מעידים על בשלותו הרגשית של הילד".

אורית זיידמן: "יש ילדים שמפעילים מניפולציות על ההורים ובגן הם מתפקדים מעולה, ולהיפך. לכן, חשוב לבדוק ראשית איך הילד מתנהג בגן"

אורית זיידמן, תרפיסטית באמנות, המשלבת את שיטת הטיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מציינת כי לעיתים קיימים פחדים וחששות שלא מעידים על המצב האובייקטיבי של הילד. היא מסבירה כי הגישה המגוננות, השאיפה למצוינות, או טראומות מהעבר של ההורים לא פעם משפיעים על ההחלטה להשאיר את הילד שנה נוספת בגן. "ראשית על ההורה לבחון עד כמה הוא מפחד ועד כמה הילד מוכן על ידי בדיקה עם הגננת", אומרת זיידמן, "יש ילדים שמפעילים מניפולציות על ההורים ובגן הם מתפקדים מעולה, ולהיפך. לכן, חשוב לבדוק ראשית איך הילד מתנהג בגן, וכמובן שאפשר גם לעזור לו. ילדים שלא מבטאים עצמם כהלכה עלולים לנטות להתפרצויות זעם. ילד כזה יכול להיעזר בקלינאית תקשורת. אך מעל לכל אנחנו צריכים לסמוך על הילדים שלנו, ולהמשיך ללוות אותם עם הרבה תמיכה וחשיבה חיובית".

שני פייקוב וטורי: "כדאי לשים לב למוטוריקה העדינה, כמו לדוגמה ארגון הקלמר בתיק, פתיחת ריצ'רצ'ים, שליטה במספר מחברות וספרים"

גם שני פייקוב וטורי, המטפלת בשיטת אלבאום וסגנית מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד, מכירה את המורכבות במעבר מגן הילדים לדית הספר. היא מסבירה כי על פי שיטת אלבאום קיימות ארבע רמות טיפוליות: הגוף, החשיבה, הרגש והאנרגיה. לדבריה, ילד שעולה לכיתה א' צריך להיות מפותח דיו בכל הרמות. "בהיבט המתייחס לגוף כדאי לשים לב למוטוריקה העדינה, כמו לדוגמה ארגון הקלמר בתיק, פתיחת ריצ'רצ'ים, שליטה במספר מחברות וספרים. מבחינת המוטוריקה הגסה, צריך לבדוק האם הילד מסוגל לשבת יום שלם בכיתה. ילד ששרירי העיניים שלו לא מפותחים דיים יתקשה להזיז את המבט מהלוח למחברת ויכול להגיע למצב של שרירים תפוסים וכאב ראש. ילד שמתקשה בכתיבה יכול לייצר מתח ביד שעובר לכתף ולראש".

פייקוב וטורי מוסיפה כי בנוסף לכל אלו, על הילד לרכוש ידע ולעמוד בהספקים שנדרשים ממנו בכיתה וכי יש לבדוק מבחינה רגשית, עד כמה הילד בטוח ביכולות שלו. "המשוב בבית הספר הופך להיות מדוד ומספרי, לכן חשוב לבין איך הילד רואה את עצמו ביחס לילדים האחרים בכיתה. ברמה האנרגטית רואים איך הילד מגיב לזה שיושב לידו ילד שצמוד אליו, אם הוא יושב ליד הדלת, האם דעתו מוסחת מכל מי שעובר במסדרון, האם מפריע לו הריח של הסנדוויץ' עם הטונה שחברו הביא. למעשה, מגיל שלוש אפשר לראות האם הילד מתמיד במשחק, ולאורך כמה זמן. עם הגיל אורך ומורכבות המשחק אמורים לעלות".

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: