האם המורים לאזרחות חוששים לדבר על זכויות אדם?

במקביל למאבק המשפטי נגד ספר האזרחות, בסמינר הקיבוצים התקיים דיון שבמהלכו עלו טענות מאוד מדאיגות. נשיאת המכללה הודיעה שתפעל להקמת ועדה שתנסה למצוא הסכמה בין הזרמים סביב הספר

ספר אזרחות

במקביל למאבק בבג"ץ סביב מקצוע האזרחות וספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל", התקיימה במכללת סמינר הקיבוצים בימת דיון בנושא, ממנה עלתה טענות מדאיגות סביב הספר בפרט ומקצוע האזרחות בכלל. "כשמורים לאזרחות מדברים על זכויות אדם ומקבלים תגובות כמו 'שמאלנים', או שהם מדברים על דמוקרטיה ומקבלים תגובה כמו 'עזבו אותנו מזה, לא רלוונטי לנו', זה מאוד מטריד וצריך להטריד את כולנו״, ד"ר הללי פינסון מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון שלקחה חלק בדיון.

כיממה לפני בימת הדיון בסמינר הקיבוצים, שנערכה ביום חמישי, נערך דיון בבג"ץ בעקבות העתירה שהוגשה נגד הליך מינוי ועדת מקצוע האזרחות, על ידי אלכס רוזנשטוק ו"חינוך ישראלי". בדיון הוחלט כי המושגון באזרחות יחזור לוועדת המקצוע ומשרד החינוך יפרסם נוהל חדש ופומבי למינוי ופעילות הוועדה. יחד עם זאת, המאבק בבית המשפט סביב ספר האזרחות, שאותו מובילה הקואליציה לדמוקרטיה בחינוך – אנו, טרם הסתיים. גם המחלוקת סביב הספר לא שככה.

בבימת הדיון, בנוכחות של כ-200 איש ובהנחיית ד"ר רויטל עמירן, מומחית למדע המדינה, נשמעו טענות מטרידות מצד המשתתפים, בהם ד"ר אסף מלאך ראש המכללה למדינאות ויו"ר ועדת מקצוע האזרחות, שרף חסאן ראש מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח, פרופ' אשר כהן יו"ר ועדת מקצוע האזרחות לשעבר ופרופ' מרדכי קרמניצר סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וכאמור, ד"ר פינסון.

"לדעת רבים, מומחים מן האקדמיה ומורים בבתי ספר, ספר האזרחות החדש נולד בחטא", אמר פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים שיזם את בימת הדיון. "ראשית, עריכתו נעשתה בחוסר הגינות וחוסר שקיפות: ספר שמיועד ל-100 אחוז מילדי ישראל גובש על ידי חסידי הגישה הדתית-לאומית, תוך הדרת הציבור החילוני ליברלי, המיעוט הערבי וקהילת המומחים בעלי המוניטין בתחום. שנית, התכנים שלו מקעקעים את רוח הדמוקרטיה באשר הם מקנים עדיפות לשלטון הרוב על פני זכויות האדם ולזהות האתנית היהודית על פני השותפות השוויונית באזרחות פלורליסטית, הוגנת ורב-תרבותית. שלישית, מחוון המושגים שנלווה לספר מעודד למידת שינון טכנית והוא מתכון להרס הלמידה המשמעותית בתחום האזרחות".

ואולם, מנגד ד"ר מלאך הדף את הביקורות סביב הספר, וטען כי לגיבושו שותפים בכירים בתחום וכי יש בו חלק חשוב שעוסק ביסודיות בזכויות אדם. "הספר גם עוסק בהגנה על הדמוקרטיה והבעיות של עריצות הרוב והנו צמוד לתכנית הלימודים. אף אחד לא יכול לשנות בהינף יד את תכנית הלימודים. הואשמנו שאנחנו לא רוצים זכויות אדם, שאנחנו פשיסטים וגזעניים", כך טען.

פרופ' קרמניצר, ציין כי דמוקרטיה "אחראית, בוגרת, לא משנה את כללי המשחק בגלל אי-נוחות. כל הספר הוא ניסיון להחליש, להגמיש, לרופף את ההגנה על הפרט. בסופו של דבר השאלה היא מהי המערכת שמגינה על הפרט. יש כיום קבוצה דומיננטית בחברה שמטילה את השקפותיה על כל השאר. הטוב המשותף היחיד זה של העם היהודי ומדירים חמישית מאזרחיה מהטוב המשותף, זה משהו בלתי נתפס".

חסאן, אמר כי "במקום שהחברה הישראלית תהייה יותר שוויונית ודמוקרטית, יש ניסיון לבנות מודלים חדשים. בספר האזרחות החדש אני לא קיים, לא רואים אותי ואת ההיסטוריה שלי. לא רואים את הזכויות שלי. זה לא נרטיב זו עובדה וזה רחוק מאוד מלהיות דמוקרטיה. האוכלוסייה הערבית היא מפריעה, היא האויב, אין לה הקשר לאומי. הקשר שלנו לאדמה שלנו לא קיים".

פרופ' נמרוד אלוני סיכם את האירוע: "לאור דברים שהיו בכנס והביקורת הקשה הדדית, הן מצד אלו שרוצים גישה דמוקרטית ליברלית ואלה שרוצים לתת את הדגש למדינת הלאום, הדרך היחידה למי שמאמין בדמוקרטיה, לפתוח ביוזמת נשיא המדינה פורום שבאמת ייצג את השבטים והזרמים השונים בחברה הישראלית וינהל דיון פתוח, ממצא ושקוף, שבסופו של דבר לילדי ישראל יהיה ספר שמייצג 100% מהאוכלוסייה ולא רק 50% שמיוצגים על ידי מי שנמצא בשלטון".

בסיום הדיון הודיעה נשיאת המכללה, פרופ' ציפי ליבמן, כי החליטה כמענה לקריאה מהקהל ונוכח הטענות שהושמעו ולפעול להקמת ועדה נשיאותית שתנסה למצוא הסכמה בין כל הזרמים.

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: