הדימוי, הכסף והיוקרה: כך מתכוונים לשקם את מדעי הרוח

תקנים קבועים, הידוק הקשר עם שוק התעסוקה ופתיחת תוכניות יוקרתיות. הוות"ת צפויה להגיש בקרוב את תוכנית החומש לחיזוק מדעי הרוח, אבל עוד לפני כן גורמים באקדמיה מצביעים על הדרך לצאת מהמשבר

אוניברסיטת תל אביב. צילום: מיכל קידרון

אוניברסיטת תל אביב. צילום: מיכל קידרון

סכסוכי העבודה והמאבקים בעקבות הפיטורים והקיצוצים בקרב מרצים מהסגל הזוטר באוניברסיטאות, הציפו שוב את האתגרים הלא פשוטים שעמם נאלצים להתמודד בפקולטות למדעי הרוח. המשבר גלוי, מזה שנים מתמודדות הפקולטות עם ירידה במספר הסטודנטים, תדמית שנפגעה וקשר רופף עם שוק התעסוקה. גם הצבת ה-5 יחידות במתמטיקה כיעד לאומי אינה תורמת לחיזוק התחום. ואולם, מתברר שיש מי שדווקא מעודד מהמצב. לטענת גורמים באקדמיה השינויים בכוח האדם, הרוח החדשה שנושבת במגזר הפרטי בעידן ההייטק ותוכנית החומש של הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), יכולים להבטיח את שיקום התחום.

כדי להבין את עומק המשבר יש לחזור לנתונים. בחודש פברואר השנה הוצג דו"ח מיוחד לבקשת המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והוות"ת שהצביע על המשבר בפקולטות למדעי הרוח. על פי הדו"ח, שאותו כתבו החוקרים ד"ר יוכי פישר וד"ר אדם קלין-אורון ממכון ון ליר בירושלים, ב-25 השנים האחרונות צנח שיעור הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח ב-32%, מ-28% ל-19%. ואולם, מחברי הדו"ח ציינו כי שיעור הסטודנטים למדעי הרוח מבין כלל הסטודנטים מצביע על ירידה תלולה יותר ועומד על 11%.

עוד עלה מהדו"ח כי ב-25 השנים האחרונות צנח מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן ב-58%, באוניברסיטה העברית חלה ירידה של 36%, באוניברסיטאות חיפה ותל אביב – ירידה של 18% ואילו באוניברסיטת בן גוריון המשלבת את מדעי הרוח עם מדעי החברה חלה עלייה של 38%.

בדברי הפתיחה שצורפו לדו"ח, ציינה ראש הוות"ת פרופ' יפה זילברשץ כי "אחד מיעדי תכנית החומש המתגבשת על ידי ות"ת הוא קידומם והבטחת המשך שגשוגם של המחקר וההוראה במדעי הרוח בהשכלה הגבוהה בד בבד עם הנגשתם לציבורים גדולים". תוכנית החומש אמורה להתפרסם בקרוב, אבל עוד לפני כן גורמים באקדמיה מצביעים על הזדמנות שנוצרה, דווקא מתוך המשבר, לשמר ולחזק את מעמדן של הפקולטות למדעי הרוח.

הפיטורים: "מתקנים עיוות של 15 שנים"

בשבועיים האחרונים קיבלו עשרות מרצים המסגל הזוטר בפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון הודעה על פיטורים וקיצוצים. ואולם, כך לטענת גורמים באקדמיה, הפיטורים מצביעים על מגמה חיובית. לדבריהם, פיטורי מרצים מבחוץ לטובת תקנים קבועים ומרצים מהסגל הבכיר יחזקו את מעמדן של הפקולטות ויבטיחו יציבות לאורך זמן, בוודאי עם מרצים שיהיו חלק ממקבלי ההחלטות במוסדות האקדמיים.

״בשנה הנוכחית קלטה האוניברסיטה העברית אנשי סגל חדשים. מדובר במספרים גדולים, על מנת לתקן את העיוות שהתחיל לפני 15 שנה. מנקודת מבט אישית זה מהלך לא נעים, אבל מנקודת מבט אקדמאית זהו הצעד הנכון. אנחנו מגייסים מועמדים חדשים שיקבעו את הטון ל-40 שנים הקרובות"

״חשוב להבין שאין קורלציה בין הפיטורים של אנשי סגל למשבר במדעי הרוח״, אומר פרופ׳ דרור ורמן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ״זוהי תקופה של צמיחה והשקעה, אנחנו מגייסים סגל חדש, צעיר ובכיר. המשבר התחיל למעשה מאמצע שנות ה-90, והוא נמשך כ-15 שנה. בתקופה הזו פרשו מרצים מפאת גילם ולא היו תקנים למנות מרצים חדשים. כל המוסדות להשכלה גבוהה הפסידו כ-900 משרות. מדובר בנזק שעד היום אנחנו עסוקים בלתקן. הפקולטה למדעי הרוח מפוצלת להרבה חוגים, חלקם קטנים. תוכנית הלימודים לא עברה אותה בדיקה קפדנית כמו בחוגים אחרים. היה צורך לפצות על אבדן אנשי סגל על ידי מורים מבחוץ, סגל ארעי או זוטר. כל אחד מהם קיבל קורס או שניים כדי לכסות על העובדה שאין ממש תוכנית לימודים מסודרת".

האוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

המהלך שננקט באוניברסיטה העברית לא פשוט, בוודאי עבור המפוטרים והמרצים שמשרותיהם קוצצו. עם זאת, לא מעט גורמים מברכים על המהלך שלטענתם מבטיח גם את שמירת הידע והמשכיות למחקרים בתחום מדעי הרוח. ״בשנה הנוכחית קלטה האוניברסיטה העברית 10 אנשי סגל חדשים, בשנה לפי כן 9 אנשים ושנה לפני 8, מדובר במספרים גדולים, על מנת לתקן את העיוות שהתחיל לפני 15 שנה", מוסיף פרופ' ורמן, "מנקודת מבט אישית זה מהלך לא נעים, אבל מנקודת מבט אקדמאית זהו הצעד הנכון. אנחנו מגייסים מועמדים חדשים שיקבעו את הטון ל-40 שנים הקרובות. זה נכון שחלק מסגל הזוטר נפגע, אבל אנחנו עוד צריכים אותם כדי שהאוניברסיטה תתפקד. אותם היקפים שהיו עד כה לא יכולים לחזור משום שזה לא נכון לבנות אוניברסיטה בצורה כזו. כך שהכותרות בנוגע למשבר פשוט לא נכונות. בדקנו מה אנחנו צריכים כדי להעמיד תוכנית לימודים טובה בכל התחומים וכל שנה מתאימים את התוכנית למצב. אני צופה בעתיד הקרוב התייצבות".

התיכונים: "אם יהיו מורים טובים תלמידים יתעניינו יותר"

מתברר ששיקום הפקולטות למדעי הרוח קשור גם הוא לקמפיין ה-5 יחידות בגרות במתמטיקה. על פי הדו"ח שסקר את המצב מדעי הרוח ופורסם השנה, עוד לפני הקמפיין, משנת 2005 ועד 2014 ירדו שעות ההוראה בהיסטוריה, ספרות ותרבות בתיכונים בשיעור של 5%, לעומת עלייה של 26% במתמטיקה. גם שיעור התלמידים שנבחנו לפחות בשתי בגרויות הומניות מורחבות רשם ירידה: 27% במגזר הערבי ו-4.5% במגזר היהודי. על רקע עידוד התלמידים להתמקד במתמטיקה ובמדעים מדויקים, מחפשים אנשי האקדמיה פתרונות שיחזירו את מדעי הרוח גם לתיכונים.

"כשהצגנו את הדו"ח, שר החינוך נפתלי בנט טען שלצד המתמטיקה משרד החינוך מקדם מקצועות הומניים. אבל נכון להיום הדגש הוא לגמרי על מדעים. אי אפשר לצפות שיתחילו ללמוד מדעי הרוח רק בהשכלה הגבוהה ולא להשקיע בתיכונים"

ד"ר יוכי פישר, שחיברה את הדו"ח מספרת: "כשהצגנו את הדו"ח, שר החינוך נפתלי בנט טען שלצד המתמטיקה משרד החינוך מקדם מקצועות הומניים. אבל נכון להיום הדגש הוא לגמרי על מדעים". ד"ר פישר מציינת כי הירידה במספר הסטודנטים הנרשמים למדעי הרוח והירידה שבמספר המקצועות ההומניים המוגברים בתיכון, החלה עוד לפני תקופת בנט, ואומרת כי "אי אפשר לצפות שיתחילו ללמוד מדעי הרוח רק בהשכלה הגבוהה ולא להשקיע בתיכונים ואז להתפלא למה לא רוצים ללמוד מדעי הרוח באקדמיה. האהבה למדעי הרוח צריכה להתחיל בגיל צעיר והיא צריכה להתחיל במערכת החינוך". הפתרון, מוסיפה ד"ר פישר הוא בשיתוף פעולה שמתהווה בין התיכונים לפקולטות למדעי הרוח, שבמסגרתו דוקטורנטים מלמדים בתיכוניים את התחום. אלא שהתוכנית הזו מיושמת בתיכונים בודדים ברחבי הארץ.

אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה

לסוגיה הזו יידרשו במסגרת תוכנית החומש המתגבשת. וייתכן שתהיה חבירה לעוסקים בהידוק קשרים בין תיכונים לאוניברסיטאות, על מנת למנף את התחום. ״הוראת המדעים, למשל, הוא מקצוע מוכר, אבל נכון להיום אין תואר בהוראת הוראת מדעי הרוח. אם יהיו מורים טובים במגמה באופן טבעי תלמידים יתעניינו בה יותר", אומרת פרופ׳ מלכה רפפורט חובב, ראש בית הספר למדעי הלשון באוניברסיטה העברית ירושלים, המשמשת כיו"ר הוועדה הקבועה של מל"ג-ות"ת.

התוכניות: "מאחדים חוגים ומשלבים תחומים יותר מעשיים"

ד"ר פישר מציינת כי הירידה במספר הסטודנטים במדעי הרוח התמתנה, לעומת שנים שבהן נרשמה ירידה חדה. בנוסף, היא מצביעה על עלייה בחוגים הבינתחומיים. "המצב במדעי הרוח הוא כלל עולמי", היא אומרת, "ובעקבותיו מאחדים חוגים, משנים את המבנה הארגוני ומשלבים את מדעי הרוח עם תחום יותר מעשי, כמו תוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית, שמשלבת פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה. מקומות שהמציאו את עצם מחדש מתמודדים יפה גם בעולם".

"זה נכון שיש פחות אנשים במדעי הרוח אבל אם מסתכלים על התוצרים בשטח והמחקרים המצב מצוין. יש עלייה ברמה", אומר פרופ׳ יוסי בן ארצי מהחוג ללימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת חיפה. "מדעי הרוח עוברים התאמה של המציאות, בעבר היו סטודנטים בפקולטה שלמדו גם אם לא ממש רצו בכך, לא היו מקצועות כמו מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, מקצועות פרא-רפואיים וכדומה. בעבר מי שרצה תואר אקדמי למד בשביל התואר, היום יש יותר אופציות ולכן באופן טבעי נרשמים פחות למדעי הרוח. מאידך, הפקולטה מתעצמת. זה לא משבר אלא התאמה להתפתחות כלכלית-חברתית ואקדמאית, שלא מאיימת על הנצחיות של מדעי הרוח. האנושות תמיד תזדקק למדעי הרוח: לתיאטרון, לשירה להיסטוריה. בלימודי ארץ ישראל בחיפה ישנם 100 דוקטורנטים ועד כמה מאוד תלמידים לתואר שני. אמנם יש פחות דרישה אבל התלמידים טובים יותר כי הם בוחרים בזה".

"נפתחו כמה תכניות כמו בתל אביב שמשלבת בין משפטים ומדעי הרוח, תוכנית שמאוד מצליחה. תוכניות המצטיינים לא השפיעה מספיק על המערכת עד כה, לכן בתכניות החומש מתכוונים לייעל את השיח עם הנהלות האוניברסיטאות ולספק ליווי של אנשי מקצוע כדי למנף את זה יותר"

אחת מהאוניברסיטאות ששומרת על כוחה במדעי הרוח, היא אוניברסיטת תל אביב שמשקיעה בחיזוק הפקולטה מבחינה תדמיתית ושיווקית, לצד שילוב תוכניות חדשניות יותר, בהן "פילוסופיה דיגיטלית". "ישנה ירידה מתמדת במספר התלמידים שלומדים מדעי הרוח כמקצוע ראשי״, מסבירה פרופ׳ רפפורט חובב, ״האוניברסיטאות מקבלות תקציב על פי מספרי הבוגרים ולכן אם יש פחות תלמידים ישנה ירידה בתקציב ובכמות המרצים בהתאם. יש הבדלים בין פקולטה לפקולטה, יש מקומות שנעצרה הירידה, בחוגים כמו מזרח התיכון יש עלייה משמעותית אל מול ירידה בלימודי צרפת למשל. יש מקומות שהמצב טוב כמו באוניברסיטת תל אביב".

נכון לעכשיו ות״ת מתקצבת הקמת תוכניות ולימודי העשרה במדעי הרוח לתלמידים חיצוניים כמו גם קורסים ייעודים במדעי הטבע והחברה. בנוסף, ישנה קרן הממומנת על ידי הוות"ת וקרן "יד הנדיב" הפועלת במטרה לשפר את תוכניות הלימוד במדעי הרוח. התמריץ ניתן לתכניות למצטיינים שמשלבות בין לימודי מדעי הרוח לתחומי ידע אחרים: "התוכנית לא זכתה עד כה לליווי צמוד. נפתחו כמה תכניות כמו בתל אביב שמשלבת בין משפטים ומדעי הרוח, תוכנית שמאוד מצליחה. תוכניות המצטיינים לא השפיעה מספיק על המערכת עד כה, לכן בתכניות החומש מתכוונים לייעל את השיח עם הנהלות האוניברסיטאות ולספק ליווי של אנשי מקצוע כדי למנף את זה יותר".

התעסוקה: "לעלות את התדמית על ידי פתיחת תכניות יוקרתיות"

מלבד השינויים שנערכים בתוך האוניברסיטאות, פתרון נוסף שאותו מנסים לקדם הוא הידוק הקשר בין הפקולטות למדעי הרוח לבין שוק התעסוקה. על פי דו"ח מצב מדעי הרוח שבדק את שיעור התעסוקה ארבע שנים לאחר קבלת התואר, עולה כי 92% מהמועסקים – היו בעלי תואר בחינוך והוראה, 91% – מנהל עסקים, 89% – מדעי החברה, 89% – משפטים, 87% – מדעי הרוח ו-86% מדעי הטבע. עוד עלה מהנתונים כי בשנה הרביעית שלאחר קבלת התואר הראשון במדעי הרוח רבים מהמועסקים עוסקים במקצועות המוגדרים אקדמיים, בעיקר עובדי הוראה ומרצים. ואולם, בחלוף הזמן חלה ירידה בכמות המועסקים בתחום הקשור ללימודים בקרב בוגרי תואר ראשון במדעי הרוח. כמו כן עלה כי ההכנסה השנתית הממוצעת של בוגרי התואר הראשון במדעי הרוח בשנה הרביעית שלאחר קבלת התואר נמוכה לעומת הכנסתם השנתית של בוגרי רוב המקצועות האחרים, מלבד חינוך.

מתוך ה-flicker של heatkernel

אוניברסיטת בן גוריון. מתוך ה-flicker של heatkernel

"אחד הכיוונים להתמודדות עם המצב נוגע לשאלות של תעסוקה", אומרת ד"ר פישר, "לכן, גם כשמדובר ללימודים לתואר ראשון, יש כוונה לשלב בתוכנית הלימודים מקצועות מעשיים ולתת דגשים לכישורי החיים שלומדים במסגרת מדעי הרוח, כמו חשיבה ביקורתית, ניתוח לעומק, שפות ועוד. אלו דברים שיש להם יתרון יחסי במציאת עבודות גם בתחומים שאותם הסטודנטים לא למדו בחוג".

מי שביקשה לקדם את נושא פתיחת שוק התעסוקה לבוגרי מדעי הרוח, היא פרופ' חגית מסר ירון, בזמן ששימשה כסגנית יו"ר המל"ג. היא פנתה לפני כשנתיים לנציבות שירות המדינה בבקשה לפתוח את המכרזים גם לבוגרי הפקולטות למדעי הרוח. מנציבות שירות המדינה נמסר כי "תנאי סף למשרות בשירות המדינה נגזרים מתחומי העיסוק. בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה, במקרה שמשרה אינה מחייבת השכלה ספציפית, תנאי הסף יכללו השכלה אקדמית כללית המאפשרת גם את התמודדותם של בוגרי מדעי הרוח. בעקבות פנייתה של הפרופ׳ מסר ירון לנציב שירות המדינה, התקיימה פגישה של נציגת הנציבות עמה ובה הובהרה המדיניות בנושא זה, כאשר כיום לחלק ניכר מהמשרות בשירות המדינה רשאים להתמודד גם בוגרים במדעי הרוח".

"בתור מי שגייס והעסיק מאות עובדים אני יכול לומר שבתחומים שאינם פרופסיונאלים, הדבר החשוב ביותר למעסיק הוא היכולות שמביא איתו המועמד ולאו דווקא הידע המקצועי איתו הוא מגיע. את הידע המקצועי יודע מקום העבודה ללמד טוב יותר ומהר יותר מכל מוסד אקדמי"

פרופ' מסר ירון לא הייתה היחידה שהבינה את חשיבות הקשר בין הפקולטות למדעי הרוח לבין שוק התעסוקה. עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה שיסיים את תפקידו בעוד כשלושה חודשים, יצא לפני כחמש שנים, בזמן ששימש כמנכ"ל סלקום, בקריאה להצטרף לאמנה שמטרתה לעודד מעסיקים לפתוח תפקידים בפני קשת של בוגרים, כולל מתחום מדעי הרוח. "עוד כשהייתי במגזר העסקי, הרבה לפני שבכלל חשבתי להיות נשיא אוניברסיטה, אמרתי שבהרבה תחומים בעולם העסקי לא חשוב מה למדת, אלא איפה למדת ולאיזה רמה של דרישות אקדמיות נדרשת", אומר שפירא, "מלבד תחומים שהם פרופסיונאליים מובהקים, כמו רפואה או הנדסה, זה לא חשוב אם למדת בחוג לספרות או מנהל עסקים, אלא האם למדת במקום איכותי והאם הצטיינת בלימודיך".

"בתור מי שגייס והעסיק מאות עובדים אני יכול לומר שבתחומים שאינם פרופסיונאליים, הדבר החשוב ביותר למעסיק הוא היכולות שמביא איתו המועמד ולאו דווקא הידע המקצועי איתו הוא מגיע", מוסיף שפירא, "את הידע המקצועי יודע מקום העבודה ללמד טוב יותר ומהר יותר מכל מוסד אקדמי, מה גם שבעולם המשתנה שלנו, הידע המקצועי כיום יכול להפוך ללא רלוונטי מחר. מה שאוניברסיטאות המחקר יודעות ללמד טוב יותר מכל מקום אחר הם בדיוק התכונות שכל מנהל טוב מחפש אצל העובדים שלו: לחשוב באופן בקורתי, לעבד מידע במהירות ולהבדיל בין עיקר וטפל. את ארגז הכלים הזה אפשר לקבל במדעי הרוח בדיוק כמו בכל פקולטה אחרת. מי שהצטיין באקדמיה יצטיין גם בעולם התעסוקה. ולכן, אין זה פלא שסטיב ג'ובס למד מדעי הרוח וחברות כמו גוגל, מייקרוסופט או פייסבוק מודיעות גלוי שהם מחפשים צוותים רב תחומיים עם אנשים מכל תחומי הדעת. רק דבר אחד חשוב להם: שיהיו מצטיינים".

המגמה שעליה מצביע שפירא, עלתה גם בפורום הפיס לחינוך וכלכלה שהתקיים בירושלים לפני כחודש, בדיון שבו לקחו חלק יו"ר הוות"ת פרופ' יפה זילברשץ, מנכ"ל SanDisk ישראל שחר בר אור ונציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר. עבור בוגרי הפקולטות למדעי הרוח מדובר בשינוי מעודד, אולם יש לזכור כי התהליך נמצא בראשיתו.

"אין סיבה שסטודנטים במדעי הרוח לא יתמצאו בנושאים בעלי אוריינות דיגיטלית, למשל, שמעניינים מעסיקים. המהלך נעשה בהצלחה במקומות שונים בעולם, במיוחד באנגליה וגרמניה"

״אנשים מסתכלים כיום על השכלה גבוהה גבוהה כהכנה לתעסוקה״, אומרת פרופ' רפפורט חובב, ״לא רק הסטודנטים אלא גם המעסיקים רואים פחות קשר בין מדעי הרוח ליכולות תעסוקתיות, ואז עולה השאלה המוכרת: ׳מה תעשה עם זה?׳ וגם התלמיד בתיכון שואל את עצמו את השאלה הזו. כיום יש עלייה מתונה במספר הסטודנטים שלומדים בתכניות רב תחומיות במכללות האקדמיות, בהן משלבים בין מדעי החברה והרוח, כאשר הרכיב של מדעי הרוח פחות יותר ממדעי החברה״.

לסוגיה הזו יידרשו בוות"ת במסגרת תוכנית החומש שטרם אושרה. ״ישנה בעיית דימוי למדעי הרוח לכן יש לעלות את התדמית על ידי פתיחת תכניות יוקרתיות שמשלבות בין מדעי הרוח למקצועות נוספים שמכוונים יותר לתעסוקה. כך כולם ייצאו נשכרים", אומרת פרופ' רפפורט חובב, "אין סיבה שסטודנטים במדעי הרוח לא יתמצאו בנושאים בעלי אוריינות דיגיטלית, למשל, שמעניינים מעסיקים. המהלך נעשה בהצלחה במקומות שונים בעולם, במיוחד באנגליה וגרמניה – הוכח שתלמידים בוגרי תכניות יוקרתיות מקבלים יותר עבודה. אם קשה להתקבל לתכנית, יותר תלמידים ירצו להצטרף".

אפיק נוסף הוא לייצר חיבור בין עולם האקדמיה למוסדות תרבות ומשרדי ממשלה שונים על מנת להשקיע בהוראה ומחקר של מדעי הרוח וכמובן השקעה כספית בפקולטות. על פי המודל התקציבי הקיים של הוות״ת, התעריף לבוגר מדעי הרוח גבוה יותר ביחס למדעי החברה או מנהל עסקים, אולם פחות מלימודי הנדסה. "המגמה מכילה תחומי ידע רבים, חלקם נישתיים המיועדים לכיתות קטנות בלבד. לכן יש אינטרס של המוסדות להשכלה גבוהה למנף את הפקולטה", מסכמת רפפורט חובב.

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: