הדרישות לעבודה במוסך נוקשות יותר מעבודה בחינוך פעוטות

ד"ר אורית דרור-לוי, העומדת בראש החוג לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אורנים, מסבירה מדוע כשמדובר בחינוך מגיל לידה עד שלוש, אסור להסתפק רק באהבה לטיפול בילדים

מחאת המעונות

אתחיל מהסוף: כל מסגרת חוץ-ביתית, בה שוהים תינוקות פעוטות וילדים על בסיס יום-יומי למשך שעות צריכה להיתפס כמסגרת חינוכית. לכן, כל מי שעובד במסגרת זו צריך להיות מחנך. חינוך הוא מקצוע ולפיכך גם חינוך לגיל הרך הוא מקצוע, לא רק תפקיד או עיסוק. חשוב להבחין: כדי ללמוד מקצוע יש צורך בלמידה של גוף ידע תיאורטי ופרקטי נכבד. לעומת זאת, העיסוק – גם אם לצורך פרנסה – אינו בהכרח דורש למידה נרחבת. וכך, שכרו של מי שלמד מקצוע מביא עמו בדרך כלל גם פרנסה טובה יותר. לא כך כשמדובר בחינוך ילדים מגיל לידה ועד שלוש.

אין ספק כי הימים הרבים והשעות הרבות במעגל היממה (ובישראל יותר ממדינות אחרות החברות ב-OECD) בהם שוהים ילדים במסגרות החוץ-ביתיות מהווים סביבה עתירת עצמה

חיפוש במודעות דרושים באינטרנט מגלה שמי שמבקש לעבוד במסגרת לילדים בגילאי לידה עד שלוש, נדרש ל"אהבה לטיפול בילדים, אחריות גבוהה, סדר וניקיון. נכונות למסירות ועבודה לטווח ארוך. ניסיון בטיפול בילדים – יתרון. תעודת מטפלת / סייעת- יתרון" – כך לפי אחת המודעות. ואילו במודעת דרושים לטיפול ברכב, נדרשת "השכלה במכונאות רכב". הרי לא עולה על דעתם של מוסכים להעסיק אנשים שלא הוכשרו לטפל ברכבים ולא מצוינת  כתנאי האהבה לרכבים. יש שייאמרו ובצדק כי מכוניות חסרות את התכונה האנושית של קשר ולכן האהבה אינה מהווה תנאי בסיסי. זה נכון, אבל ההשוואה נועדה כדי לומר והדגיש: האדם מורכב הרבה יותר מהרכב, וכשמבקשים להעסיק מטפלות (רב העובדות בחינוך לגיל הרך הן נשים, לכן המשפטים מנוסחים בלשון נקבה אך מכוונים לשני המינים) אהבת אדם ואחריות צריכים להיות רק ראשיתם של תנאי הסף. ההמשך צריך להיות השכלה מקצועית.

חשוב להסביר את המובן מאליו: בשנים הראשונות ללידתו של אדם מתרחשים תהליכי התפתחות מואצים וקריטיים בעלי השפעה עמוקה על המשך החיים. המחקרים על התקשרות בגילאי הינקות כדפוס לקשרים עתידיים נתנו תוקף מדעי להנחה זו. בחלוף השנים הצטברו עוד ועוד עדויות מגוונות למשמעותן של השנים הראשונות, אך בנוסף הצטבר מחקר על האופנים בהם משפיעה הסביבה על התפתחות זו. כך, למשל, ניתן כיום להצביע על אילו אזורים במוח תשפיע סביבה המספקת עושר שפתי וחוויות מגוונות, או אילו חומרים מופרשים ואל אילו חלקים במוח הם מגיעים כאשר נוצרת התקשרות בין דמות מטפלת לבין התינוק. אם הסביבה כה משמעותית, חשוב שתהיה איכותית. אין ספק כי הימים הרבים והשעות הרבות במעגל היממה (ובישראל יותר ממדינות אחרות החברות ב-OECD) בהם שוהים ילדים במסגרות החוץ-ביתיות מהווים סביבה עתירת עצמה. אחד המדדים לקביעת איכות של המסגרות הוא ההשכלה הרלוונטית של הדמויות המטפלות -מחנכות.

ברוב המסגרות הלא מוכרות  הטיפול והחינוך הניתן לילדים אינו מבוסס על ידע מקצועי ולכן איכות הצוות נמוכה. בכלל, ניתן לומר כי במסגרות אלו רב הנסתר על הגלוי

רשימה חלקית מהידע והמיומנויות הדרושים למחנכת המקצועית, כולל התבוננות על התינוק והפעוט, זיהוי הצרכים והתקשורת על אף שאינם מילוליים; יצירת סביבה מגרה באופן מותאם ובטוחה, טיפול בצרכיו הבסיסיים של התינוק והפעוט תוך הבנה של המערכות הרגשיות והתחושתיות הפועלות באותה עת ולא כפעולה מכאנית וסתמית; קידום תהליכי ויסות רגשי, קידום תהליכי חברות, קידום התפתחות שפתית וקוגניטיבית וזיהוי ילדים עם עיכובים או קשיים והפנייתם לגורמים מתאימים. לכל אלו יש להוסיף מיומנויות של עבודה בצוות, עבודה מול ועם הורים ועם הקהילה ועוד. על המחנכת המקצועית להיות מסוגלת לעשות את הנדרש ממנה באופן המכוון אל מספר ילדים בו זמנית ובמשך שעות רבות. לכן, עליה להיות אישה מודעת ורפלקטיבית. כל המיומנויות והידע הללו דורשים הכשרה יסודית ומעמיקה: הכשרה אקדמית או סמי-אקדמית לפני הכניסה לעבודה ובהמשך, במהלך העבודה, להדרכה, תמיכה והשתלמויות.

ואולם, למרות החשיבות הברורה, כיום ברוב המסגרות לילדים בגילאי לידה עד שלוש, כוח האדם אינו איכותי ומקצועי. מסגרות המעוניינות בהכרה מטעם משרד הרווחה, מקבלות הטבות ובהן סבסוד תשלומי הורים על פי זכאות, אלא שרוב הילדים בגילאים הצעירים בישראל לא נמצאים במסגרות מוכרות על ידי משרד הרווחה. בחלק קטן מהמסגרות הלא מוכרות, החינוך והמערך העוטף אותו – כמו הדרכה שוטפת, ייעוץ והשתלמויות לצוותים החינוכיים – הם מקצועיים ואיכותיים. זאת משום שמסגרות אלו בדרך כלל מיועדות לקבוצות מבוססות מבחינה חברתית וכלכלית. ברוב המסגרות הלא מוכרות  הטיפול והחינוך הניתן לילדים אינו מבוסס על ידע מקצועי ולכן איכות הצוות נמוכה. בכלל, ניתן לומר כי במסגרות אלו רב הנסתר על הגלוי. והגלוי מעיד על מצב קשה מאוד.

ידע בניהול מסגרות חינוכיות צריך להיות תחום התפתחות עבור מי שעשתה תואר ראשון או שני בגיל הרך, ולכלול רכיבים של מנהיגות וניהול בדיוק כפי שנדרש עבור ניהול בתי ספר

כרבע מהילדים נמצאים במסגרות מוכרות ומפוקחות על ידי משרד הרווחה. במסגרות אלו יש השתדלות לעמוד בהמלצות ועדת רוזנטל (2009), לפיהן מנהלות המעון נדרשות לתואר ראשון בגיל הרך או תואר ראשון בתחום טיפולי, למובילות כיתה במעון – תעודת הכשרה של מטפלת מתקדמת (סוג 2 ) ולמטפלות שאינן מובילות – הכשרה בסיסית (סוג 1). ואולם, בפועל מאחר שבתחום יש מחסור מתמיד של כוח אדם, קשה לעמוד בדרישות אלה. המציאות מצביעה על כך ש-25% ממנהלות המעונות לא סיימו בית ספר תיכון ולמנהלות רבות בעלות תואר ראשון אין השכלה בתחום רלוונטי של חינוך בגיל הרך. בנוסף, רבות מהמטפלות לא למדו בקורסי המטפלות. יתרה מזאת, התחלופה של מטפלות כל כך רבה, שאפילו הידע הפרקטי שצברו בעבודתן איננו עומד למערכת כיתרון. כך, למשל, במעונות של אחד הארגונים המפעילים הגדולים כ-90% מהמטפלות עוזבות את עבודתן תוך שלוש שנים. כמו כן, בחלק נרחב מהמסגרות אין מערך של הדרכה וליווי פדגוגיים ושל השתלמויות לצוות, וכשיש לרוב הסטנדרטים של תכנית הלימודים, המורים והמדריכים בקורסים, בהדרכות ובהשתלמויות אינם בהכרח גבוהים.

חייבים לפעול לשינוי תפיסתי במעמדן המקצועי (ובהכרח גם הכלכלי) של מחנכות-מטפלות לגילאי לידה עד שלוש שלוש. השינוי יהיה בכך שההכשרה תהיה מחויבת בהליך רגולטורי ובפיקוח, כך שלא ניתן יהיה לאגד ילדים ו"לשמור" עליהם ללא הכשרה ורישוי. ההכשרה צריכה להיות סמי-אקדמית או אקדמית והמעטפת שסביב המחנכות, כמו ייעוץ והדרכה, צריכה להגיע מתוך מסגרות אקדמיות, המתייחסות לגיל הרך. ידע בניהול מסגרות חינוכיות צריך להיות תחום התפתחות עבור מי שעשתה תואר ראשון או שני בגיל הרך, ולכלול רכיבים של מנהיגות וניהול בדיוק כפי שנדרש עבור ניהול בתי ספר.

השינוי ששורטט כאן הוא ארוך טווח, אך יש דרכים שונות בהן ניתן להתחיל לפעול. למעשה ההתחלות כבר קיימות, ויש דוגמאות לרשויות מקומיות שמפעילות או תומכות במסגרות שאינן מתפשרות על האיכות המקצועית. בנוסף, יש ארגונים מפעילים המעודדים את המטפלות או מנהלות להשלים לימודים אקדמיים בתחום הגיל הרך, והמכללות מחויבות כיום להכשיר את הסטודנטיות הלומדות בגיל הרך, גם לעבודה בגילאי  לידה עד שלוש. חלקן מציעות תכניות ייחודיות למחנכות שעובדות בפועל במעונות. אלו יובלים קטנים שעלינו לעודד כדי ליצור זרימה לתנועה רחבה וגורפת.

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: