המורות יוצרות קשרים משמעותיים עם ילדינו ולא פקידי האוצר והחינוך

ד"ר יוסי לוס, איש חינוך ואב לשניים, חושב שלנשות החינוך מגיעה התנצלות מציבור ההורים

מאבק מורים

 

בכל פעם שהמורות שובתות, נשמעים בתקשורת קולות של הורים שמוחים נגד השביתה. המתונים מבניהם מביעים תמיכה מסוימת למאבק להעלאת שכרן של המורות בישראל, המהווה בסיס לחיזוק מעמדן ותנאי הכרחי לחינוך איכותי. אבל בד בבד מדגישים ההורים כי הם אינם מוכנים לשלם מחיר על חיזוק מעמד המורה מול פקידי האוצר, שלנגד עיניהם רואים רק את המספרים.

אפשר לפטור את מחאת ההורים בטענה שלא מדובר בכל ההורים, ולהוסיף שהתקשורת מדגישה את קולות המתנגדים. הרי כלי התקשורת אוהבים את ההתנצחויות בין הצדדים, ובכך מסעירים את רגשות הקוראים והצופים ובדרך זוכים ליותר פופולריות ויותר פרסום. אפשר גם לטעון שכלי התקשורת מרדדים כל דיון ציבורי לכלל זירת היאבקות חופשית, אבל זה לא הסיפור.

מאבק המורות לא החל בהכרזת סכסוך עבודה, אלא הרבה לפני. ארגון חדר מחנכים ומחנכות, העלה טענות בדבר הפגיעה בשכר והחזר הוצאות הנסיעה כבר ב-4 באוקטובר

במקרה של השביתה שעניינה אינו העלאת השכר אלא תשלום עבור החזר הוצאות נסיעה שלא שולם, פורום ועדי ההורים היישוביים שמאגד למעלה מ-130 יו״ר ועדי הורים ביותר מ-300 עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות נקט עמדה ברורה נגד המורות ובעד פקידי האוצר והחינוך. הפורום הצטרף לתביעה לצו מניעה מבית הדין לעבודה כדי ששביתה בת שלוש שעות תימנע. בבקשה להצטרפות לתביעה ציינו נציגי הפורום שסכסוך העבודה הוכרז על ידי הסתדרות המורים ב-8 בדצמבר 2016 ומאז התקיימה רק פגישה אחת עם מנכ״ל משרד האוצר והדיאלוג לא הגיע למיצוי. לכן, לשיטת הפורום, הסתדרות המורים מיהרו לשבות.

ואולם, מאבק המורות לא החל בהכרזת סכסוך עבודה, אלא הרבה לפני. ארגון חדר מחנכים ומחנכות, שמבקש לאגד את כל המורים שכיום מפוצלים בין שני ארגונים – ארגון המורים העל יסודיים והסתדרות המורים – לכלל ארגון אחד, העלה טענות בדבר הפגיעה בשכר והחזר הוצאות הנסיעה כבר ב-4 באוקטובר. מאז עברו שלושה חודשים. סכסוך עבודה מוכרז לאחר תקופה שבה הבעיות לא נפתרות כי המעסיקים גוררים רגליים ולעובדים אין ברירה אלא לפנות לשביתה. ההחלטה על השבתת הלימודים לא באה בהפתעה וברגע שמוכרז סכסוך עבודה צפויה שביתה, אלא אם המעסיקים מתעשתים ומפסיקים לגרור רגליים. פרט זה נעדר מהבקשה שהוגשה לבית המשפט.

מה שנותר לנו, ההורים, הוא להתנצל בפני המורות והגננות על כך שלא התגייסנו ולא צירפנו את קולנו נגד הפגיעה בשכרן עוד לפני ההודעה על שביתה

אפשר להתנחם בכך שהורים רבים הגיבו ומגיבים בדף הפייסבוק של פורום ועדי ההורים, ומותחים ביקורת על ההצטרפות לבקשה לצו מניעה. כן, שביתת המורות והגננות הייתה משבשת גם את סדר יומם, כפי ששיבשה את סדר היום שלי ושל משפחתי, אבל כהורה אני מוטרד ומודאג הרבה יותר מהפגיעה בזכויותיהן של נשות החינוך שבידיהן אני מפקיד את ילדיי. פגיעה בזכויותיהן של מורות פוגעת בהן ובילדים, והן ראויות לעידוד ולתמיכה ולא להשפלה ולתסכול. הן ראויות ליותר, להרבה יותר, הן אלה שיוצרות קשרים משמעותיים עם ילדינו ולא פקידי האוצר והחינוך. בינתיים, מה שנותר לנו, ההורים, הוא להתנצל בפני המורות והגננות על כך שלא התגייסנו ולא צירפנו את קולנו נגד הפגיעה בשכרן עוד לפני שיצאה הודעה על שביתה.

הכותב הוא אב לשני ילדים, ד"ר לאנתרופולוגיה ואיש חינוך

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: