"העובדות בשטח הן שלא מעסיקים מורים אתיופים"

תכנית פלח הפועלת בסמינר הקיבוצים מלווה סטודנטים להוראה מהעדה האתיופית, גם אחרי הלימודים, כשהם מנסים להתקבל לעבודה. אלא שיש מי שסבור שהתכנית המיוחדת לא תוביל את השינוי

פרויקט פלח סמינר הקיבוצים

מתוך פרויקט פלח באדיבות סמינר הקיבוצים

לא מעט אנשי חינוך מאמינים כי אחת הדרכים להילחם בבעיית הגזענות כלפי בני ובנות העדה האתיופית היא להוביל שינויים מתוך המערכת ולעודד כמה שיותר צעירים מהקהילה ללמוד הוראה ולהפוך למורים. אחת הדרכים היא באמצעות תכנית פלח, הפועלת בסמינר הקיבוצים כחלק מהתכנית הארצית "תספה" (תקווה באמהרית). תכנית פלח משלבת סטודנטים יוצאי אתיופיה במערך השיעורים הרגילים, ובנוסף מעניקה שיעורי השערה והעצמה ייחודיים למגזר. "השוני צריך לבוא מהחברה ולא רק מהכנסת. מורים יוצאי אתיופיה יכולים להשפיע על התהליך החברתי בישראל", מסביר משה ישעיהו רכז התכנית, המעודדת את צעירי העדה האתיופית לרכוש השכלה גבוה בחינוך והוראה, ולהשתלב במערכת החינוך.

"אין ייצוג של אתיופים במערכת החינוך"

"התכנית נולדה מכיוון שאין מספיק מורים בקרב יוצאי אתיופיה, אין ייצוג של אנשי חינוך מהעדה במערכת החינוך בישראל", מוסיף ישעיהו, "זה חשוב משום שהרבה מהגזענות נובעת מבורות ואי היכרות. ככל שיותר ילדים ייחשפו אלינו, ייווצרו מצבים חיוביים". בינתיים, למרות שהתכנית פועלת כבר שבע שנים שיעור המורים והמורות מהקהילה האתיופית הוא עדיין מאוד נמוך.  בשנת 2000 עמד מספר המורים יוצאי אתיופיה על 54. בשנת 2013 גדל מספרם 220. מלבד המספרים הנמוכים של אלו שסיימו לימודי הוראה, אין מספיק נתונים לגבי העסקתם בפועל של אותם מורים.

ישעיהו, רכז התכנית בחמש השנים האחרונות, שימש כמורה בתיכון. כבן העדה האתיופית שנתקבל בגזענות ובקשיים בחברה הישראלית, החלט לקדם את תכנית פלח, שמלווה את הסטודנטים לאורך כל השלבים, החל מוועדת הקבלה ועד כתיבת עבודות סמינריוניות.

"מספר הסטודנטים משתנה בין המחזורים. בשנה שעברה המחזור עמד על 60 סטודנטים, השנה הגיעו רק חמישה לתואר ראשון", הוא אומר, "הקושי מתחיל מהיכולת של הסטודנטים להציג את עצמם באופן אותנטי, כיוון שזה יושב להם על ערכים של צניעות, איך לספר על עצמם כמה הם טובים. ויש בעיה גם עם צבע העור, כאשר פתאום מנהלת מבינה בפגישה עם המורה, אחרי שיחה טלפונית, שמדובר ביוצאת אתיופיה. אותה המנהלת לוקחת בחשבון את החשש של ההורים ולכל זה צריך להוסיף את הקושי שגם ככה הרבה אנשים מתמודדים על כל משרה".

הבעיות נמשכות גם כאשר המורים כבר נקלטים לתוך המערכת. לדברי ישעיהו אמנם ישנם מנהלי בתי ספר שהחליטו להגדיל את המספר המורים האתיופים בבית הספר, אבל מנגד "יש הורים בגני הילדים שבהתחלה מרימים גבה, הם נוטים לחשוב שאותן הגננות הגיעו כדי לשמש כסייעות, אבל אחרי שהבינו שהן גננות, נוצר קשר חם, תומך ונלהב".

"רוצה להיות שרת החינוך"

מאיה צגאי, בת 30, עלתה לארץ עם משפחתה כשהייתה בת חמש, הקטנה מבין ששת אחיה ואחיותיה. לאחר שנת השירות שעשתה, נרשמה ללימודי הוראה בסמינר הקיבוצים, במסגרת תכנית פלח. היא נמצאת כבר שלוש שניםם במערכת החינוך, כמורה לחינוך גופני בבתי ספר לחינוך מיוחד. "לא היה לי קשה למצוא עבודה, בזכות תכנית פלח", היא אומרת, "הסבירו לנו איך להיכנס למערכת, להציג את עצמנו ואיך לכתוב קורות חיים. יש בנות שהסבירו להן גם איך להתלבש לראיונות עבודה".

צגאי לא מרגישה שהיא מקבלת יחס שונה משאר המורות בחדר המורים, אבל הייתה שמחה לראות מורות נוספות מהעדה האתיופית. "אני צעירה, רעננה ומוכנה להתאמץ ובנוסף הבאתי תפיסה של שוויון והסתכלות אחרת", היא אומרת, ומספרת שגם היא מתוסכלת מהשכר הנמוך והתנאים שבהם עובדים מורים בתחילת דרכם, אבל היא לא מתכוונת לעצור ומצהירה: "בעוד 15 שנים אני רוצה להיות שרת החינוך".

"התכנית המיוחדת מצביעה על הבעיה"

מנגד, יש מי שמתאר מציאות הרבה יותר מורכבת לבני העדה העוסקים בהוראה. אבי ילאו, מנכ"ל ארגון הל"ה – הוועד הציבורי למען השוויון בחינוך, אומר כי הוא מתנגד לרעיון של הכשרה ייעודית למורים יוצאי הקהילה, משום שדבר מקבע את הגזענות. "עצם קיום התכנית מצביעה על הבעיה", הוא אומר, "העובדות בשטח הן שלא מעסיקים מורים אתיופים. בסופו של דבר הם הופכים להיות מורים זמניים או מורים במקומות שיש בהם ריכוזים גדולים של בני הקהילה. זה לא בגלל שהמורים פחות טובים, אלא בגלל שיש גזענות במערכת החינוך, ובכלל בחברה כולה. הגזענות היא לא רק מהמורים, אלא גם מההורים. שכבר קרה וכבר היו מקרים שהורים אמרו שהם רוצים שהילדים שלהם ילמדו עם צבר, ושמפריע להם המבטא".

ילאו מוסיף כי הקושי הגדול נובע מכך "שעושים הנחות למי שאמור לחנך את כל הילדים", כך לדבריו, "ברגע שמלמדים את המורים האתיופים בתכנית מיוחדת זה משמר את הגזענות. בסופו של יום אנחנו רוצים להיות שווים  כמו כולם. אתה טוב, למדת, תקבל ציונים ושכר הוגן. אין צורך לעשות לנו טובות והנחות. המציאות כל כך מעוותת שמצריכה התערבות לא שוויונית. זאת שיטה, מנגנון. למה אני כהורה ירצה שהילד שלי ילמד ממישהו שקיבל הכשרה ייחודית לאתיופים? זה מה שישאלו בכפר סבא ובשוהם".

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: