חלא"ס: תלמידים יהודים וערבים לא רוצים להיות אויבים

בקרוב תככב תכנית חלא"ס – חיים ללא אלימות וסכסוכים, הפועלת במספר בתי ספר בצפון, בקמפיין תקשורתי-ציבורי למען חיים משותפים ללא אלימות. בינתיים, התלמידים מנסים לשנות את המציאות

פרויקט חלא"ס. צילום באדיבות יח"צ מוזיאון עין דור

תכנית חלא"ס. צילום באדיבות יח"צ מוזיאון עין דור

 

על רקע המתיחות בין המגזר היהודי למגזר הערבי, מחוץ להתלהמות ברשתות החברתיות, תכנית המנהיגות החינוכית המשותפת הגדולה בצפון לנוער ערבי ויהודי מתחזקת ועומדת לפני קמפיין למען חיים משותפים ללא אלימות.

בעקבות השסע ההולך וגדל החליטו במוזיאון הארכיאולוגי עין דור לפתוח לפני כשנה בתוכנית רחבה ליצירת קבוצות מנהיגות נוער ערבי יהודי משותפת שיפעלו למניעת סכסוכים וחיים משותפים ללא אלימות. התכנית שנושאת את השם חלא"ס – חיים ללא אלימות וסכסוכים, הוקמה בשותפות עם קרן ה- USAID ובינתיים מיושמת בשישה בתי ספר בצפון הארץ.

במוזיאון עין דור, בו עוסקים כבר 20 שנה בתכניות המפגישות בין ערבים ויהודים, מרוצים מתוכנית חלא"ס. גם במערכת החינוך מרוצים. בסוף השנה שעברה ראשי ערים ומועצות מכל המגזרים בצפון, יחד עם מנהלי אגפי חינוך ומנהלי בתי ספר, כדי לבחון כיצד ניתן להרחיב את התוכנית כך שתכלול יותר ויותר בתי ספר באזור הצפון, כבר בעתיד הקרוב.

במסגרת התכנית בת השנתיים, גובש גרעין מנהיגות משותף בהשתתפות נערות ונערים יהודים וערבים בצפון, בגילאי חטיבת הביניים. המשתתפים נבחרו כדי להפיץ ולהנחיל את ערכי התכנית, הקוראים לסבלנות ולקבלת האחר, ביישובים ובקהילות בצפון. התלמידים עצמם הם אלו שיוצרים את התכנים ומעבירים אותם בבתי הספר שאינם נכללים בתכנית.

תוכנית חלא"ס. צילומים באדיבות מוזיאון עין דור

תכנית חלא"ס. צילומים באדיבות מוזיאון עין דור

מפגשי התכנית נערכים בשתי שפות: עברית וערבית, וכוללים פעילויות והכשרות מקדמות מנהיגות. בנוסף, התלמידים משתתפים במחנות חינוכיים הנמשכים מספר ימים, ויוצרים חומרים ויזואליים ואמנותיים שיופצו בבתי ספר שאינם משתתפים בתוכנית. תלמידי התכנית אף מדריכים את בני גילם בפעילויות חינוכיות העוסקות באדם הדמוקרטי. בחודשים הקרובים, צפויות פעילויות אלו לעמוד במרכזו של קמפיין חברתי ציבורי רחב נגד אלימות.

דיאר אבו רחאל, מכיתה ז' בטורען, הלוקחת חלק בתכנית, מספרת: "המפגשים היו נחמדים בשבילי. תוך כדי משימות ומשחקים משותפים כל התלמידים למדו זה על זה. חילקנו מחברות בעברית וערבית בהן כתבנו על עצמנו וחלקנו חוויות עד שהפכנו לקבוצה מגובשת ונינוחה".

"הדרך לשם לא הייתה קלה", אומרת כרמלה ארנון, מנהלת מוזיאון עין-דור. "המצב הביטחוני והחברתי בישראל בעת האחרונה, ממשיך להציב אתגרים לא פשוטים בפני הצוות החינוכי, התלמידים ובני משפחותיהם. עם זאת, הצליחו הנערות והנערים משני הצדדים לפגוש את האחר תוך אימוץ גישה כנה השוללת דעות קדומות ומביאה לא מעט אומץ ותקווה לעתיד משותף טוב יותר לכולנו. רק משום כך הצלחנו בשנה החולפת לייצר חברויות, פתיחות והכלה שזלגו מגבולות התוכנית גם לחייהם הפרטיים והקהילתיים של בנות ובני הנוער".

"כדי לקחת חלק בתכנית הזו כל אחד מאתנו היה צריך להיות אמיץ", מוסיפה ניקול גורביץ' תלמידת כיתה ט' מניר העמק המשתתפת בתוכנית. "הייתי אמיצה שבכלל האמנתי שעדיין ניתן להביא לשינוי, והייתי צריכה להיות שוב אמיצה כדי לעמוד מול  המשפחה והחברים ולהסביר למה. כיום, אני מתרגשת כי אני יודעת שזה היה שווה את זה ושהבחירה שלי באומץ תמשיך ללוות אותי כל חיי".

תוכנית חלא"ס. צילומים באדיבות מוזיאון עין דור

תכנית חלא"ס. צילומים באדיבות מוזיאון עין דור

בצפון הארץ, למרות הקרבה הגאוגרפית בין יישובים ערביים ויהודים, החברה הערבית והחברה היהודית, כמעט מנותקות לחלוטין, ובשני המגזרים מקפידים שלא להיכנס ליישובים השכנים. הניתוק והחשש הפכו לכר לדעות קדומות, חרדות ובורות בקשר לתרבותם ואופיים של השכנים מהמגזר האחר.

לי צ'פמן, רכזת חברתית בתכנית, מספרת: "המפגש עם ילדים מכל בתי הספר והאוכלוסיות השונות הוא מפרה ופותח את אופקי הילדים להיכרות עם האחר והשונה. מתוך הערבוב הזה צומחים בני אדם טובים יותר. זהו אחד המסרים הבולטים המשתקפים מתוך התכנית בה משתתפים ילדי קיבוצים, ילדי עפולה, ילדי פנימייה, ילדי ישובים קהילתיים, וילדים ערבים נוצרים ומוסלמים. יש באיחוד הזה משהו מאוד חשוב וחזק הן לנו כיחידים, הן כתושבי הצפון והן לחברה הישראלית בכלל".

ארנון מסכמת: "אני רואה בתכנית קרן אור רלוונטית מתמיד, שיכולה לשקף לשאר האוכלוסיות בגליל כמה אפשרית היא ההדברות הישירה בין הקהילות וכמה היא חיונית לקידום האינטרס המשותף של כולנו – מיגור האלימות בחברה הישראלית. 'חלא"ס' מבקשת לשים סוף לאלימות, לסטריאוטיפים ולפחד בין הקהילות השונות החיות בגליל. מבחינתנו זה ברור וטבעי שמוזיאון המייצג שיח קדום שנערך משך אלפי שנים למרגלות התבור בין קהילות, תרבויות ודתות שונות ימשיך את פועלו על ידי הפגשת בני נוער המיצגים קהילות אלו ליצירת פעילות תרבותית ושיח בעל פוטנציאל השפעה עצום על האזור כולו".

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: