ישראל 2017: איך מדברים עם התלמידים על המציאות?

חוקר החינוך ד"ר נחום בלס, שואל את הנהלת משרד החינוך כיצד עליו לדבר בכיתה על המציאות בישראל, אילו היה מורה לאזרחות או מחנך תלמידים לפני הגיוס

העצרת למען האחדות, כיכר רבין

העצרת למען האחדות בכיכר רבין

שאלה שמאוד מטרידה אותי בזמן האחרון היא שאלת חופש הדיבור והדיון בנושאים ערכיים ומהותיים ביותר בבתי הספר. אמנם אינני מורה, אך לאחר פרסום פסק הדין במשפטו של אליאור אזריה, שמצא אותו אשם בהריגה, אני תוהה כיצד היה עלי להגיב לו הייתי מורה לאזרחות, מחנך בכיתה י"ב שתלמידיו עומדים להתגייס לצה"ל, או מנהל בית ספר. היות שברור לי כי אי אפשר לעבור על האירוע לסדר היום, חשבתי על מערך שיעור אפשרי והייתי שמח לשמוע מה דעת הנהלת משרד החינוך על כל השאלות והקשיים המתעוררים במהלך שיעור זה.

הייתי מתחיל את השיעור בהצגת מספר קטעים מסרטים והקראת קטעים מספרים, הייתי מראה קטע מסרט על מלחמת העולם השנייה, בו חיילי הצבא הגרמני הנלחמים בפרטיזנים רוסים (וביניהם כמובן יהודים), נוסעים ברכבות כאשר בקרון הראשון מצויים שבויים ואזרחים, שיהיו הקרבנות של כל מיקוש אפשרי, ואז הייתי שואל את התלמידים אם נכון לנהוג כך? אחר כך הייתי מסריט בפניהם קטעים מהסרט "אפוקליפסה עכשיו", בו חיילים אמריקאים מציתים כפר בוויאטנם כי הם חוששים שאנשי וייטקונג מסתתרים בו, או שהייתי מספר לתלמידים על העיר הספרדית  גרניקה שהופצצה בימי מלחמת האזרחים בספרד ומראה להם את הציור של פיקסו. הייתי מספר לתלמידים גם על דרזדן שהופצצה על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, מראה להם בתי החולים בחומס שהופצצו על ידי הרוסים השנה, ושואל את התלמידים האם מוצדק להעניש אנשים עונש קולקטיבי, ולפגוע באזרחים חפים מפשע גם אם מסתתרים ביניהם חיילי אויב, או כשהדבר יכול להביא לקיצור הלחימה באמצעות הפחדה והרתעה?

בהמשך הייתי מראה לתלמידים קטע מהפרק הראשון בסדרה נורבגית "נובל", המוקרנת עכשיו בטלוויזיה, בו צלף בכוחות המיוחדים הנורבגיים המשרת באפגניסטן מתלבט האם לירות בילד החשוד בכך שהוא נושא חגורת נפץ. בסופו של דבר הוא מתגבר על ההיסוס ויורה בילד והורג אותו. מתברר שהילד אמנם נשא חגורת נפץ. האם החייל צדק? האם הוא היה צודק גם אם היה מתברר שהילד בסך הכל נשא תיק לבית הספר? ואז הייתי קורא בפני הכיתה את הקטעים מסיפורו של ס. יזהר "חירבת חיזעא",  ומספר להם את פרשת הל"ה בדרך לגוש עציון.

מה אשיב אם ישאל תלמיד אם המשפט "אסור שמחבל שיצא להרוג יהודים יישאר בחיים" – הוא לגיטימי בחברה בה שולט החוק? מה צריך לענות לו? ואם המשפט הזה הוא לגיטימי האם הדבר תקף גם  ל"מחבל שיצא להרוג ערבים"?

יכולתי, כמובן, להביא דוגמאות נוספות להתנהגות של חיילים שעל פניה היא בלתי מוסרית, אך נראה שהדוגמאות שהבאתי מספיקות על מנת להדגים את הנושא. דוגמאות אלו מעלות מספר שאלות מרכזיות. אחת השאלות היא האם הדוגמאות והשאלות שהייתי מציב בפני תלמידי ראויות לדעתכם, אנשי חינוך ומורים, לדיון בכיתה. שאלה נוספת היא: מה צריכות להיות תשובותיי אם התלמידים ישאלו אותי בעקבות הסרטים והסיפורים על השימוש ב"נוהל שכן" על ידי צה"ל, למרות שהדבר נאסר על ידי בג"ץ? או על פרשת כפר קאסם? ומה עלי להשיב לתלמיד השואל על דבריו  של מפקד חיל האוויר שכל מה שהוא היה מרגיש בעת שחרור פצצה מעל בית מגורים היא "מכה קלה בכנף"? וכיצד עלי להגיב אם גזר הדין במשפט אלאור עזריה יהיה מאסר של כמה שנים? האם להביא גם את עמדות התומכים וגם את עמדות המתנגדים לחנינה? וישנה עוד שאלה: מה לענות לתלמיד השואל מה עליו לעשות כאשר הוא רואה שחבר שלו עומד לבצע מעשה שעל פניו "מתנוסס מעליו דגל שחור"? ואם הוא לא עשה דבר באותו הרגע האם הוא צריך לדווח על כך למפקדיו? ואם הוא דיווח על כך למפקדיו והם לא עשו דבר האם מותר לו לכתוב על כך בעיתון בארץ? ואם הוא נוסע ללמוד בחו"ל ונשאל על כך על ידי חברים ללימודים האם מותר לו לספר על כך? האם דיון בסוגיות אלה הנוגעות לאחריות האישית הישירה של כל אחד הן לגיטימיות בבית ספרנו?

שאלה חשובה נוספת שעולה היא את מי מותר להזמין לדבר על הנושאים המורכבים האלה? האם מותר להזמין חיילים שהיו בסיטואציות דומות, ומי מהעיתונאים המסקרים את הנעשה בשטחים (ביהודה ושומרון) את גדעון לוי ואמירה הס או את  ישראל הראל ודרור ימיני – ואולי את ארבעתם?  ומה בנוגע לסופרים עמוס עוז ודוד גרוסמן? ומי מהרבנים: מישהו דומה בדעותיו לרב פרומן ז"ל או את אחד הרבנים השותפים לחיבור הספר "תורת  המלך" ו"ברוך הגבר"? ואיזה מפקדים מהצבא את וינטר מפקד גבעתי או את הרמטכ"ל איזנקוט? ומה אשיב אם ישאל תלמיד אם המשפט "אסור שמחבל שיצא להרוג יהודים יישאר בחיים" – הוא לגיטימי בחברה בה שולט החוק? מה צריך לענות לו? ואם המשפט הזה הוא לגיטימי האם הדבר תקף גם  ל"מחבל שיצא להרוג ערבים"? והאם מותר לכלול במשפט זה גם על מחבל שיצא מהבית אך עוד לא עשה שום דבר? וגם על מחבל ש"רק" כתב על כך בפייסבוק? ואולי גם על מי שהצדיק מחבלים?

אלו היו שאלות בנושא "טוהר הנשק", אך שאלות דומות אפשר וצריך לשאול בנושא היחס לקהילה הלהט"בית בעקבות רצח שירה בנקי, היחס לקהילה הדתית הנמנית עם הזרם רפורמי, "סכנת ההתבוללות", ועוד שאלות שונות. עד עכשיו היה לי ברור שכל נושא ערכי שלגביו יש חילוקי דעות בחברה פתוח לדיון, ואפשר ואף ראוי להביא לכיתה בעלי דעות שונות כל עוד הם אינם מסיתים לאלימות וגזענות,  ואינם משתייכים לארגונים שהוכרזו כבלתי חוקיים. אולם עכשיו מנשבות רוחות אחרות. מעניין מה עמדת הנהלת משרד החינוך (לאו דווקא השר) היום?

הכותב הוא ד"ר נחום בלס, חוקר את תחום החינוך מזה 45 שנה, ומשמש כחוקר בכיר במרכז טאוב כבר 25 שנה. כמו כן, הוא מפעיל רשת עמיתים בנושאים הקשורים למדיניות חינוך. מי שמעוניין להצטרף מוזמן לפנות בכתובת nachum03@gmail.com

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: