לא "ניצחון מתועב" אלא מאבק מתמשך

מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים, זאב גולדבלט, בתגובה לאריאנה מלמד: לא את ולא מזכ"לית הסתדרות המורים ישבתן בוועדת החינוך ונלחמתן על שכר ומעמד המורים אלא אנחנו, ההורים

ועדת החינוך דנה במסקנות ועדת שכר המורים. צילום: חורחה נובומינסקי

ועדת החינוך בדיון על מסקנות ועדת שכר המורים. צילום: חורחה נובומינסקי

אריאנה מלמד, אחת הכותבות המוכשרות, פרסמה טור דעה באתר EduAction, בו הגדירה את מעורבות פורום ועדי ההורים היישוביים בצמצום השבתת הלימודים כ"מתועבת". אלא שלצערי, לא זכיתי לראות את מלמד כמו גם את מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, בדיוני ועדת החינוך שעסקה בסמכות הורים ומורים, שם עמדתי, כנציג פורום ועדי ההורים היישוביים והסברתי שבילדותי, ממשכורתו של מורה אחד, יכולה הייתה משפחה ממוצעת להתקיים בכבוד. טענתי כי הפיחות במעמד המורה, הבאה לביטוי גם בתמורה לעבודתו, מקרינה הן על איכות המורים והן על מעמדם, לכן, אנו ההורים נפעל להעצמת ושיפור התנאים בהם פועלים מורי ישראל.

כהורים אנו חרדים לתנאי העבודה של המורים, יצאנו להפגנות, שביתות ואף עתרנו לבג"ץ נגד המדינה בנושא הצפיפות הבלתי נסבלת בה דחוסים ילדינו בכיתות הלימוד, המקשים על אותם מורים לעשות את מלאכתם. גם במאבק הזה לא זכינו לראות את הסתדרות המורים

גם בדיון אחר של ועדת החינוך של הכנסת, בנושא שילוב עובדי קבלן במערכת החינוך, לא זכיתי לראות מלמד, לעומת זאת, את בן דוד כן ראיתי, אבל היחידי שהרחיב את היריעה ועסק גם בתמורה אותה צריכים לקבל כלל עובדי ההוראה, ולא רק הטיף לחיסול מוחלט של ענף עובדי קבלן במערכת החינוך, הייתי אני. וסתם הערה קטנה: למרות שישבנו סמוכים זו לזה, ושוחחנו, לא הזכירה מזכ"לית הסתדרות המורים ולו במילה, את כוונתה לפתוח בשביתת מחאה שעות ספורות לאחר שנפרדנו. חמור ומוזר אף יותר: כאשר התכנסה שדולה למען המורים, התייצבו נציגים רבים של פורום ועדי ההורים, כמו גם של מועצת התלמידים, ואף לא נציג אחד של הסתדרות המורים (גם לא הכותבת המוכשרת).

כהורים אנו חרדים לתנאי העבודה של המורים, יצאנו להפגנות, שביתות ואף עתרנו לבג"ץ נגד המדינה בנושא הצפיפות הבלתי נסבלת בה דחוסים ילדינו בכיתות הלימוד, המקשים על אותם מורים לעשות את מלאכתם. גם במאבק הזה לא זכינו לראות את הסתדרות המורים או את נציגיה, משל היה הדבר זניח, כי הם אילו שוויתרו על הנושא הזה במסגרת הסכמי העבודה שלהם (מבלי לחשוב על ההשלכות שתהיינה לכך על ילדינו).

בפורום ועדי ההורים אנחנו סבורים שחובתנו, כאזרחים וכהורים, לתמוך ולפעול לשיפור מעמד ושכר המורים, שהרי עתיד המדינה ועתיד ילדינו, תלוי בכך, אבל האם שביתת מחאה היא הדרך הנכונה? על כך אנו חלוקים. אנחנו חלוקים גם בהיקפה של המחאה: האם מחאה בת שעה לא תשיג את אותה השפעה תקשורתית כמו מחאה של שלוש שעות? מבחינת ציבור ההורים ההבדל הוא דרמטי, מחאה של שעה בודדת ההורים יכולים לספוג ולתמוך, לעומת זאת השבתה של שלוש שעות, לילדי הגנים והיסודיים, משמעותה ביטול יום עבודה, ופגיעה במשכורתם של יותר ממיליון אימהות ואבות, וכבר למדנו שלא מוסרי לתקן עוול אחד על ידי גרימת עוול לאחר. האם לנו ההורים אסור להתאגד ולשמור על האינטרסים והזכויות שלנו? האם רק לאיגוד מקצועי מותר? האם אנחנו אזרחים סוג ב' החייבים להרכין ראשנו ולקבל בהכנעה כל גזירה, בגין סכסוכים מקצועיים ראויים או בגין החלטות ממשלה?

בין שאר דבריה, מציגה הכותבת, טיעון, שבעיני כלל אינו לגיטימי, לפיו פורום ועדי ההורים אינו מייצג אותה ("מעולם לא הסכמתי לייצוג שכזה"), והרי בדמוקרטיה הייצוגית בה אנו חיים, אחד הכללים הוא שגוף שנבחר על ידי הרוב, מייצג את הכלל. הלוא לא יעלה בדעתה לטעון שבגלל שהיא לא בחרה בראש הממשלה, הוא אינו לגיטימי והחלטות הממשלה אינן חוקיות. ולגופו של עניין, העובדה היא, ששופטת מקצועית בבית הדין לעבודה, קיבלה את טענותינו ואת הצעתנו, וצמצמה את השבתת המחאה לשעה אחת.

לסיום, חשוב להדגיש ובצורה חד משמעית: גם אם לתפיסתי כשלה הנהגת הסתדרות המורים בהחלטתה על היקף השבתת המחאה וחוסר נכונותה להתייחס אלינו, ההורים, כמרכיב חשוב בשיקולים, אנו תמיד נהיה בעד ציבור המורים ושיפור תנאי העסקתם, מתוך הבנה שעתיד ילדינו מבוסס על כך. אנו מחבקים ותומכים במורים, גם מחוץ לטווח המיקרופונים ומצלמות הטלוויזיה או מעל דפי העיתונות, אבל חובת ארגוני העובדים כמו גם משרדי הממשלה, להפנים נתון חשוב: אחרי שנים רבות מידי, קם גוף המייצג את הורי ישראל ואת האינטרסים שלהם ושל ילדיהם, גוף שלא יעמוד מנגד ולא ייתן לאחרים להיאבק ולקבל החלטות, המקרינות עליו ועל ילדיו, מבלי שיהיה שותף מלא ומקובל.

הכותב הוא מייסד פורום ועדי ההורים היישוביים, המשמש כמנכ"ל העמותה

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: