5 יחידות מתמטיקה: האסטרטגיה שיצרה ״איום אסטרטגי״

בני גורן מאשים את המבחנים שנהפכו ל״אולימפיאדה במתמטיקה״, מבקר המדינה מצביע על בעיה באיכות ההוראה והתלמידים בכלל מתלוננים על העומס בכיתה י״א. האם הבונוס החדש שמבטיח נפתלי בנט באמת יחזיר את התלמידים ללמוד 5 יחידות מתמטיקה?

מתוך הflickr של Alex Graves

כששר החינוך הנכנס נפתלי בנט, איש הייטק בעברו, נשא את נאומו הראשון בתפקיד בחודש מאי, הוא לא היסס לחשוף אחת הבעיות שניצבות בפני מערכת החינוך בשנים האחרונות: פחות ופחות ניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות. בנאומו הוא אף כינה את המגמה כ"איום אסטרטגי על מדינת ישראל".

משנת 2006 מספר הניגשים לבחינות הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות הולך ופוחת. בשנת 2012 למשל מספר הניגשים ברמת חמש יחידות היה נמוך במיוחד – רק 13 אחוז מהתלמידים ניגשו לבגרות בחמש יחידות מתוך כלל מסיימי י"ב. על פי ההערכות, בשנת 2015 נרשמה עלייה במספר הניגשים, אך משרד החינוך טרם פרסם נתונים רשמיים בנושא.

תלמידי ישראל שבכל זאת בוחרים לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות, מקבלים ציונים נמוכים יותר בהשוואה לשנים קודמות. בעקבות כך גם מספר המצטיינים, בעלי ציון של מעל תשעים, רק הולך ופוחת. הנתונים מצביעים כי בשנת 2008 אחוז המצטיינים בחמש יחידות מתמטיקה עמד על 39.6 אחוז מהניגשים. ולעומת זאת, כעבור ארבע שנים, אחוז המצטיינים ירד בחמישה אחוזים מכלל הניגשים ועמד על 34.6 אחוז בלבד.

על אף שמספר הזכאים לבגרות עלה בשנים האחרונות, מספר התלמידים שבוחרים לגשת ברמה מוגברת כלשהיא לבחינת הבגרות במתמטיקה (ארבע או חמש יחידות לימוד), דווקא ירד. במילים אחרות, לא מעטים התלמידים שבוחרים לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת הקושי המינימאלית הדרושה כדי לקבל תעודת בגרות – שלוש יחידות לימוד.  כך למשל, בשנת 2001 כ-55 אחוז מכלל הנבחנים במתמטיקה ניגשו לשלוש יחידות לימוד, לעומת, 60 אחוז בשנת 2012. 

גיא 1

לגשת לחמש יחידות? לא נולדת למשפחה הנכונה

דו"ח  מחלקת המחקר והמידע של הכנסת משנת 2014, חשף  פערים גדולים בין המרכז לפריפריה, בנוגע ללימודי המדעים בכלל וללימודי המתמטיקה בפרט. נטען בו כי ככל שמתרחקים מאזור המרכז, תל אביב וסביבתה, כך כמות הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות הולכת ופוחתת. הפער מגיע לכמעט פי  שניים כשמבצעים השוואה בין הדרום למרכז. לדוגמה, בשנת 2012 אחוז הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה במחוז דרום עמד על כ-7 אחוז ואילו במרכז הנתון המקביל היה כ-15 אחוז. על פי הערכות של תלמידים ומורים  הפער נובע בין היתר בעקבות תופעת השיעורים הפרטיים. לטענתם, כדי להצליח בבחינה על התלמיד להשקיע מאמץ גדול מאוד, ומורה פרטי מקל משמעותית את הדרך.

בהקשר זה, לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2012, כ- 17 אחוז מהמורים לימדו מתמטיקה בחטיבה העליונה, וזאת על אף שלא הוכשרו ללמד את המקצוע. פאינה פרצב, מורה למתמטיקה בתיכון "מיתרים", טוענת שאיכות ההוראה היא אחת הבעיות המרכזיות הגורמות לתופעה: "חייבים לעשות הכשרות נוספות למורים. יש מורים היום שלא יודעים איך ללמד מתמטיקה. הם מלמדים רק את הטכניקה אך מדלגים על תהליכי ההוכחה ופתרון הבעיות".

אוריאל שדה, מורה למתמטיקה ומנהל מרכז הכנה לבגרות, שופך אור על קושי נוסף במערכת: "התיכונים לא יודעים כיצד להתמודד בצורה נכונה עם תלמידים בעלי לקויות למידה. לפעמים תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה להצליח, לא מצליחים להשתלב במסגרת הנוכחית ולעמוד בדרישות, ולכן יורדים לארבע יחידות. אילו לבתי הספר היו את הכלים המתאימים, יותר תלמידים היו ניגשים לחמש יחידות".

שיעור הניגשים לחמש יחידות מתמטיקה לפי מחוז - שנת 2012

שיעור הניגשים לחמש יחידות מתמטיקה לפי מחוז – שנת 2012

מי צריך מחשבון כשיש פייסבוק?

אוהד ריטרבנד, מורה לבגרות במתמטיקה בבית ספר ערב "קידום" ובמכינות קדם-אקדמיות, מייחס את הירידה דווקא לצריכה המוגברת של המדיה (סלולר וטלוויזיה) בקרב הדור הצעיר. "בשנות התשעים, כשאני הייתי תלמיד, היה אפשר לראות ערוץ אחד בלבד, אני זוכר שהשקענו הרבה יותר זמן בשיעורי בית ומידי פעם אף קראנו, מרצוננו, את הנושא של השיעור הבא. כי פשוט לא היה דבר אחר לעשות. אבל, היום השעה הזאת מתבזבזת במקומות אחרים כמו באינטרנט או בצפייה בטלוויזיה. והדבר הזה מצטבר לאורך שנים". לדעתו, הטכנולוגיה היא כלי נהדר אך צריך לנצל אותה לשימוש נכון. בנוסף, ריטרבנד טוען שהסחות הדעת הרבות שיש לתלמידים גורמת לעוד תופעה: "חוט המחשבה של התלמידים נעצר כשהם מקבלים הודעה לטלפון הנייד במהלך הכנת שיעורי הבית או בזמן השיעור. וזה פוגע בהישגים שלהם". ריטרבנד טוען שאיכות ההוראה בבתי הספר היא טובה מאוד ולא שם טמונה הבעיה. הוא טוען כי אחד מהפתרונות הוא להעמיס יותר שיעורי בית על גבם של התלמידים ולוודא שהם מכינים אותם.

בניגוד אליו, טוען אוריאל שדה כי על המורה לנצל את הטכנולוגיה לטובתו. לטענתו, שילוב של הטכנולוגיה בכיתות עשוי להיות פתרון אפשרי לבעיה: "היום כדי לעניין את התלמידים לא מספיק לוח וספר. לדעתי, צריך לשלב טכנולוגיה בכיתות כדי שהתלמידים יתעניינו ויסתקרנו וכך הציונים שלהם יהיו טובים יותר. ממקרים שהייתי עד אליהם אני יודע שהתוצאות מדהימות. כבר התחילו לעשות את זה בחטיבות הביניים. אך לצערי בתיכונים, זה עדיין חסר".

ילדים תתחילו לתרגל בינוניות

שדה אף מוסיף נקודה נוספת. לטענתו, במקרים רבים בתי ספר מורידים תלמידים טובים מרמת חמש יחידות לארבע יחידות. "אני יודע שבאחד מהתיכונים שנחשבים הטובים בארץ, תלמיד שלא משיג  ממוצע של שמונים וחמש בחמש יחידות לימוד, עובר לארבע יחידות, ללא שום עזרה מבית הספר או הזדמנות להעלות את הממוצע בעזרת מבחן נוסף". התופעה הזו, כך הוא טוען, שמתרחשת בחלק מהמוסדות יוצרת בעיה אירונית: "התיכונים נמדדים לפי ממוצע הבגרויות שלהם, ולא בהכרח לפי מספר התלמידים שניגשו בכל רמת לימוד, ולכן המצב שנוצר הוא שבתי הספר שמורידים תלמידים טובים מחמש יחידות, נחשבים לבתי הספר הטובים בארץ משום שבסופו של דבר ממוצע הבגרויות שלהם גבוה".

בני גורן, ממחברי ספרי הלימוד במתמטיקה, טוען כי הבעיה היא אחרת: "לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שמספר התלמידים שלומדים חמש יחידות לימוד ירד באופן דרסטי הוא הקושי של הבחינות. בערך משנת 2006 הקשו מאוד את הבחינות לחמש יחידות לימוד, ולא רק שהיקשו אלא גם הוסיפו הרבה סעיפים לכל שאלה. לפעמים הייתה הרגשה שזאת לא בחינת בגרות בחמש יחידות לימוד אלא אולימפיאדת מתמטיקה. ההרגשה שלי הייתה שמחברי הבחינות מחפשים שאלות שאף מחבר ספרים לא חשב עליהן, אף מורה לא חשב עליהן ואף תלמיד לא חשב עליהן. כל זאת, אולי, כדי להראות את גאוניותם. עקרונית העלאה של רמת השאלות והוספת סעיפים הוא שינוי מבורך, אבל כדי שהתלמידים יוכלו לפתור את הבחינות החדשות והקשות צריך היה להוסיף שעות לימוד וזה לא נעשה".

בנוסף מצביע גורן על בעיה נוספת: " על משרד החינוך להפסיק לשנות את תוכנית הלימודים. כבר עכשיו מדברים על תכנית חדשה שתקשה מאוד על המורים והתלמידים ולא תביא שום תועלת. חשוב לזכור שזאת הפעם השלישית בעשר השנים האחרונות שמנסים לשנות את התכנית. בפעמיים הקודמות שינוי התכנית לא הביא שום תועלת בהשוואה לתכנית שהייתה לפני כעשר שנים. זו הייתה טעות גדולה. היקשו את הבחינות ולא נתנו מספיק שעות למורים כדי ללמד את הסוג החדש של השאלות. רוב התלמידים נשרו במעבר מכיתה י"א לכיתה י"ב לאחר שלא הצליחו להתמודד עם הבחינה הקשה שהייתה בסוף כיתה י"א".

ואכן, מורים מדווחים כי התלמידים מבקשים לעבור לרמת ארבע יחידות לימוד בדרך כלל באמצע כיתה י"א. תלמידים מסבירים כי בשנה זו, ישנו עומס בגרויות בלי קשר למתמטיקה וכי קשה להשקיע את הזמן הנדרש להצליח בבגרות של חמש יחידות לימוד. אלמוג בוקובזה, תלמיד י"ב, שניגש השנה לבגרות במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד מספר: "אני התחלתי בכיתה י' ללמוד מתמטיקה ברמת חמש יחידות, אבל בתחילת י"א הרגשתי שהשאלון עמוס וארוך, והחלטתי לעבור לארבע יחידות ואכן הציונים שלי עלו. רק בסוף השנה הבנתי את החשיבות של בגרות ברמת חמש יחידות מתמטיקה ואת ההשלכות שיש למבחן הזה על העתיד שלי. לאחר שביקשתי מספר פעמים נתנו לי לגשת למועד ב' של חמש יחידות". אלמוג טוען כי ניתן למנוע את מגמת הירידה בעזרת פיצול השאלון למבחנים קטנים יותר: "השאלון ארוך ועמוס מאוד. לדעתי, במידה והוא יפוצל, יותר תלמידים יישארו בחמש יחידות".

בשביל מה להתאמץ?

כיום כדי להתקבל לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה המועמד נמדד על פי ממוצע משוקלל המורכב מציוני תעודת הבגרות, ולעיתים משוכלל עם ציון הבחינה הפסיכומטרית. עד השבוע הוענקו כעשרים וחמש נקודות בונוס לתלמידים שניגשו לבגרות ברמת קושי של חמש יחידות לימוד, וכמחצית מזה לכאלה שניגשו לבגרות ברמת קושי של ארבע יחידות לימוד. נועם לוי, שסיים השנה את הבגרות במתמטיקה ברמת קושי של ארבע יחידות לימוד בציון 97, מספר: "לדעתי, עדיף לקבל 95 בארבע יחידות מאשר 80 בחמש יחידות. הרי הממוצע של הבגרות עם ארבע יחידות יהיה גבוה יותר. וזאת על אף שכדי לקבל ציון טוב בארבע יחידות צריך להשקיע הרבה פחות זמן ומאמץ".

משרד החינוך הצהיר בשבוע שעבר כי הוא מתכוון לשנות את אופן חלוקת נקודות הבונוס, כך שתלמידי חמש יחידות יזכו ל-30 נקודות בונוס. בהודעה שנמסרה לעיתונות נכתב כי ועד ראשי האוניברסיטאות הודיע באופן רשמי על נכונותו לתמוך ביוזמת שר החינוך, נפתלי בנט להעלאת הבונוס הניתן לקבלה לאוניברסיטאות בגין לימודי חמש יחידות מתמטיקה. במסגרת כך, תלמיד שייבחן בחמש יחידות לימוד יקבל בונוס מוגדל של 30 נקודות לפחות. הבונוס בארבע יחידות לימוד לא ישתנה ויישאר 12.5 נקודות. עוד נמסר כי גובה הבונוס הסופי יקבע על ידי כל אחת מהאוניברסיטאות, וזאת מתוך כוונה לאפשר את מתן הבונוסים במתכונת החדשה מוקדם ככל האפשר. ועד ראשי האוניברסיטאות ביקש משר החינוך לפעול להקמת ועדה משותפת לוועד ראשי האוניברסיטאות ולמשרד החינוך שתלווה את המהלך וכן תבחן את הבונוסים הניתנים בתחומי לימוד נוספים.

"עם כניסתי לתפקיד הצבתי את העלאת מספר הניגשים ל-5 יח"ל במתמטיקה בראש סדר העדיפויות" מסר שר החינוך המכהן ויו"ר המל"ג, נפטלי בנט, והוסיף: "מדינת ישראל צריכה את בוגרי 5 יחידות להמצאת כיפת ברזל, להיי-טק. לצערי, המצב כיום הוא שתלמידים חוששים ממתמטיקה, ומעדיפים ללמוד בהיקף של 3 או 4 יחידות כי זה 'משתלם' יותר. זה חייב להשתנות. זהו הצעד הראשון שעשינו יחד עם ועד ראשי האוניברסיטאות ובשיתוף פעולה מלא, לשינוי התמריצים. אני שמח כי באוניברסיטאות היו שותפים לעמדתי שלימודי מתמטיקה מוגברים הם יעד לאומי. בימים אלה אנו בונים תכנית לאומית בנושא המתמטיקה. חשוב לנו שתלמידים ותלמידות יבינו שמתמטיקה היא בסיס לקידמה, לטכנולוגיה, לחשיבה ולהצלחה אישית ולאומית".

גם פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון מסר בתגובה: "אנו עוקבים בדאגה אחר המגמה של ירידת מספר התלמידים הלומדים בהיקף של חמש יחידות מתמטיקה. כתוצאה מכך פחות ופחות תלמידים מגיעים לאוניברסיטאות עם רמת לימודים מספקת במתמטיקה מה שדורש מאתנו יישום של תכניות שנועדו להקנות להם את בסיס הידע שרק לאחר השלמתו ניתן להתקבל ולהצליח  בלימודים במדעים מדויקים ובהנדסה. בשאיפה למצוינות ולהובלה ברמה הבינלאומית, עלינו להתחיל מנקודת פתיחה שתאפשר לאוניברסיטאות ולתעשייה לעמוד בשורה הראשונה של המחקר ושל הידע. זוהי מגמה שהשינוי שלה צריך לעשות בבתי הספר ואני מברך על היוזמה של שר החינוך שידע לשים את הדגש על הנושא ולקדם אותו מתוך המערכת".

 ממשרד החינוך נמסר כי הירידה במספר לומדי המתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד נובעת ממספר רב של גורמים אשר לכל אחד מהם ניכרת השפעה על התהליך כולו. תגובתו של בני גורן היא מנקודת מבטו של כותב ספרי לימוד ולא מתוך הסתכלות רחבה על החינוך המתמטי הדרוש לתלמידי ישראל במאה ה-21  וההתפתחות והדרישות בחינוך המתמטי בעולם כולו. באחריות משרד החינוך לפעול כך שתלמידי מדינת ישראל יעמדו בסטנדרטים הבינלאומיים של אוריינות מתמטית וחשיבה ברמה גבוהה כבכל העולם. בוגרי תלמידי 5 יחידות  במתמטיקה צריכים להיות בעלי השכלה מתמטית ראויה שתאפשר להם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה של המאה ה-21 בארץ ובעולם, מקצועות עתירי מתמטיקה כמו הנדסת חשמל, פיזיקה וכד' . לשם כך, יש לשים דגש על פיתוח החשיבה המופשטת, פיתוח יכולת הקישור בין נושאים שונים,  פיתוח אוריינות מתמטית, יכולת פתרון בעיות , פיתוח יכולות הוכחה הנמקה ויישום וכל זאת בנוסף למיומנויות הטכניות. בחינות הבגרות דורשות מהתלמידים לשקף מיומנויות אלה. ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים הצביעו על צורך דחוף בפיתוח מיומנויות אלה והטמעתם בהוראה. התהליך נעשה בהדרגה בליווי וועדת המקצוע במתמטיקה. הנושאים המרכזיים בתכנית הלימודים לא השתנו אך החלקים הטכניים צומצמו בהיקפם כדי לאפשר הכנסה של חשיבה ברמה גבוהה במהלך ההוראה. שילוב שאלות חשיבה לבחינות הבגרות היה תהליך הכרחי. הסעיפים בשאלות נועדו לכוון את התלמיד להתקדם בשלבים לפתרון. תהליך השינוי בהוראת המתמטיקה החל בבית הספר היסודי, המשיך בתכנית חדשה בחטיבת הביניים ובימים אלה מפותחת תכנית לימודים חדשה לחטיבה העליונה כך שייווצר רצף הוראה קוהרנטי מכתה א' ועד יב' והחינוך המתמטי יעמוד בסטנדרטים הנדרשים. בחטיבת הביניים כבר ראינו תוצאות ראשונות במבחן TIMSS  שבו הגיעו ילדי ישראל למקום השביעי בעולם. בתכנית החדשה של החטיבה העליונה יישמרו הסטנדרטים בתאום עם האקדמיה ותהיה התאמה לשעות ההוראה. הירידה במספר לומדי המתמטיקה ברמה גבוהה היא תופעה כלל עולמית.   במשרד החינוך ניתחו את הגורמים לירידה והיום אנו פועלים להגדיל את מספר הלומדים 5 יחידות במגוון דרכים: תוספת שעות, פתיחת מגמות חדשות, הרחבת הלומדים בתיכון הווירטואלי , העלאת המוטיבציה של התלמידים להתאמץ ולהשקיע במקצוע הדורש מאמץ ועבודה קשה אך טומן בחובו יתרונות רבים, הכשרת מורים מתאימים לחמש יחידות לימוד, ליווי מורים בהוראה על ידי הקמת קהילות מורים והעלאת המודעות ללימוד מתמטיקה ברמה גבוהה אצל המנהלים, היועצים וההורים.

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: