מי מפחד מחוסר ודאות בכיתה?

ד"ר יהודית וינברגר, רקטור מכללת סמינר הקיבוצים ועורכת הספר "חינוך בעידן של אי-ודאות", מסבירה מדוע הכשרה נכונה יכולה לעזור לאנשי החינוך להתמודד במציאות שלא מפסיקה להשתנות

מתוך ה-flickr של Todd Binger

מתוך ה-flickr של Todd Binger

עידן החיים הנוכחי מתאפיין בשינויים חברתיים ופוליטיים מרחיקי לכת ובהתפתחויות טכנולוגיות המתרחשות בקצב מהיר. הביטויים המרכזיים של תמורות אלו בהקשר החינוכי הם שינויים בסדר החברתי הקיים, קריסת הסמכות של המבוגרים, הטרוגניות הולכת וגוברת בין כותלי הגן ובית הספר ומרכזיותן של טכנולוגיות מתקדמות בחיי הילדים ובני הנוער. בעולם משתנה, מורכב ומאופיין באי ודאות, מורים וגננות שהתחנכו והפנימו את הכללים המסורתיים, עלולים לחוש שהקרקע נשמטת מתחת רגליהם.

אנשי פרופסיה מתחומים שונים העובדים עם בני אדם, רופאים, עורכי דין או מורים – חווים חוסר ודאות כמעט בכל מפגש. בתחום החינוך, המצבים האלו הם שכיחים יחסית בקרב מורים בראשית דרכם וגם בקרב מורים ותיקים. כך, לדוגמה, כל נושא שמובא לכיתה עשוי לעורר בקרב התלמידים מגוון תגובות, שלא תמיד ניתן לצפות מראש. תגובות אלה יכולות להיות תוצאה של ידע מוקדם בנושא, מטען רגשי שהנושא מעורר או דינמיקה של אינטראקציה שמתפתחת בכיתה.

לכן, חשוב לצייד את פרחי ההוראה, במהלך הכשרתם, בפרקטיקות וכלים שיסייעו להם להתמודד עם מצבי חוסר ודאות בכיתה. הדגשים בתהליך ההכשרה המסורתית הם על מגוון פרקטיקות, כמו למשל, תכנון מערכי שיעור, ניהול כיתה, שיח עם הורים או עבודת צוות. נושא ההתמודדות עם מצבי חוסר ודאות אינו נדון באופן גלוי והוא אינו מקבל את הדגש הראוי.

הכשרת מורי העתיד ברוח הפרקטיקות האיכותניות, בד בבד עם דיון גלוי ואמיץ במאפיינים המשתנים של השדה החינוכי, יטמיעו בקרבם את התפיסה לפיה מקצועיותם כאנשי חינוך מבוססת על כישורי התמודדות עם מציאות של מורכבות ואי-ודאות

אחד הכלים להתמודדות עם מצבים של חוסר ודאות הוא אימוץ של דרכי החשיבה, דפוסי הפעולה והכלים מעולם המחקר האיכותני – זאת במטרה לעודד מורים לחקור את עבודתם כפעילות המקדמת טיפוח מורה-חוקר. בנוסף חשוב להעביר לסטודנטים להוראה את המסר שמצבי חוסר ודאות הם חלק מעבודתם כאנשי חינוך וכי עליהם ללמוד להתמודד עמם. כך, הכשרת מורי העתיד ברוח הפרקטיקות האיכותניות, בד בבד עם דיון גלוי ואמיץ במאפיינים המשתנים של השדה החינוכי, יטמיעו בקרבם את התפיסה לפיה מקצועיותם כאנשי חינוך מבוססת על כישורי התמודדות עם מציאות של מורכבות ואי-ודאות. כלים אלו יאפשרו למורים התבוננות והקשבה מעמיקה בכל סיטואציה תוך ניסיון להבינה ולראותה מנקודות שונות (גם של התלמיד, לדוגמה). התבוננות זו תכלול ניתוח של הסיטואציה, השהיית שיפוטיות, שקילה בין פתרונות שונים, חיפוש אחר הפתרון המיטבי ולבסוף, החלטה על המעשה החינוכי הראוי.

מודל זה מעביר מסר חשוב לגבי המקצועיות של המורה, שאינו רק עושה שימוש בידע קיים, אלא גם מייצר ידע פרקטי, לשימוש הקהילייה המקצועית שלו. בנוסף, דפוס פעולה מסוג זה יכול גם להוות אמצעי לשחרור המורה מהפיקוח ההדוק עליו ובסיס ליצירת אמון.

לסיכום, היכרות עם מתודות איכותניות מציידת את המורים ביכולות לפיתוח מתמיד של מיומנויותיהם המקצועיות, מקנה להם כלים למימוש וקידום שינויים במערכת החינוך, תורמת להעצמתם האישית והמקצועית, משמשת ערוץ להשמעת קולות ביקורתיים משדה החינוך ומזמנת ניצול של ידע מעשי לשיפור העשייה החינוכית.

 

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: