מעמד המורה לא נמדד רק בגובה השכר

לכבוד יום המורה מנכ"ל רשת אנקורי מסבירה שתנאי עבודה ראויים ומכבדים לא מסתכמים רק בגובה השכר וכי מרחב וחופש ליצירה וחשיבה, תחושת אמון, ביטחון וגיבוי צוותי הכרחיים לא פחות לצורך בניית סמכות ומעמד

 

צילום: רונן קרוק

צוות קמפוס אנקורי רעננה. צילום: רונן קרוק

כמדי שנה בארבע השנים האחרונות, גם השנה יצוין בישראל יום המורה – יום ההוקרה וההערכה לעבודת המורה. אלא שלצד ההוקרה, מתבקש שוב לדבר על מצב החינוך, ההשקעה הכספית ושכר ההוראה בארץ ובעולם, משום שידוע וברור כי תנאי עבודתם של המורים משפיעים בצורה ישירה על הישגי מערכת החינוך.

הרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" והסכמי השכר שנחתמו עם ועדי המורים, הציבו תפיסה חדשה למבנה ההעסקה של המורים. בעולם החדש נדרשים המורים לעבוד 38 ו-40 שעות בשבוע, משרה שלכאורה כוללת את הישיבות המתארכות, השעות הפרטניות ואפילו שעות בדיקת המבחנים. ההסכמים האלה הקבילו את האופן בו מועסקים מורים למבנה ההעסקה המקובל בשבוע עבודה במשק. השינוי אמנם מוטמע בשטח כבר כמעט חמש שנים, אבל עדיין גורר ביקורת. מעט מאוד דגש הושם במסגרת ההסכמים הללו על האקלים, האווירה וסביבת העבודה של המורים.

מורים צריכים הזדמנות לשיח משתף, לאמון ולפרגון. הם צריכים חוויית צוות, כי קולגיאליות צוותית היא שם המשחק בעבודה מול ילדים. למורים מותר גם לעבור משברים בעצמם ולדעת שמקום העבודה שלהם יוכל להכיל אותם ולתמוך בהם גם בשעות קשות

הוראה, אולי יותר מכל תחום אחר מצריכה ניהול משאבי אנוש מתקדמים, משום שהרבה לפני ההתמודדות עם ספרות ומתמטיקה, האתגר הוא להתמודד עם ילדים ולהכיל את השונות והכישרון, את הכאב והקושי של כולם. מי שלא עמד במעמד הזה לא יכול להעריך את תעצומות הנפש, הכוחות והתסכול שהמעמד הזה מחייב ומביא איתו ביומיום. שום דמיון מודרך, זיכרון ילדות או הסבר מפורט לא מכין מורה חדשה לרגע הזה בו היא עומדת לבד מול כיתת ביקורת של בני עשרה הכי חמודים בעולם.

אם המורה הזו עובדת בשנתה הראשונה משרה מלאה, היא מלמדת 24 שעות פרונטליות מול כיתה, אם היא מלמדת ספרות שעתיים או שלוש בשבוע כל כיתה, היא תראה כ-300 ילדים בשבוע, אולי יותר. כדי לעמוד במשימה היא צריכה עוד הרבה יותר מתוספת שכר: היא צריכה תמיכה. זה נכון לא רק לגבי מורים חדשים. גם מורים ותיקים ומנוסים ראויים לתשומת לב ניהולית מקדמת ומאתגרת לא פחות מפרחי ההוראה. כדי לשמור על מורים שמחים, שמאותגרים אישית, מקצועית ואינטלקטואלית ומשמשים מבוגרים משמעותיים עבור הילדים שלנו, גם המורים חייבים לקבל יחס אישי ותכניות לפיתוח מקצועי.

מורים צריכים הזדמנות לשיח משתף, לאמון ולפרגון. הם צריכים חוויית צוות, כי קולגיאליות צוותית היא שם המשחק בעבודה מול ילדים. צוות מסונכרן ומגויס יכול להתמודד גם עם תהליכים מורכבים באופן שמאפשר ליומיום הבית ספרי להתקיים. מורים זקוקים למרחב יצירתי ואת הזכות ללמוד מניסוי וטעייה הנובעים מחופש פעולה וסמכות, ולמורים מותר גם לעבור משברים בעצמם ולדעת שמקום העבודה שלהם יוכל להכיל אותם ולתמוך בהם גם בשעות קשות.

profile_pic_02

חינוך במהותו בנוי על תהליך מתמשך ומשימת שימור העובדים בו חייבת לשמור על אתגרים ואיזונים ארוכי שנים. חשוב לזכור שהמשימה המוטלת על אנשי חינוך כרוכה בפיתוח ותחזוק מערכות יחסים וקשרים רב שנתיים עם קהילה של אנשי צוות, הורים וילדים במפגש יומיומי

בתי ספר קטנים, המונים 20 עד 30 אנשי צוות, הם קרקע נוחה לבניית מורים וצוותי הוראה עם תחושת שייכות ומעורבות. כולם מכירים את כולם ובניהול רגיש ומאפשר, דברים רבים שעולים על פני השטח נפתרים עוד לפני שהפכו לבעיה. ההתנהלות האורגנית הזו מתחזקת באמצעות מודלים מובנים של מנטורים בכירים מתוך אנשי הצוות, שעות ייעוץ ופיתוח אישיות לכל אחד מחברי הצוות, אירועים וערבי צוות משותפים והרבה חוש הומור. בסביבה כזו מורים נכנסים לכיתות שמחים כשהם סומכים על עצמם, הם מממשים את היכולות שלהם, מותשים פחות ונשחקים פחות.

חוויה בלתי פורמאלית של קולגיאליות בבתי ספר המונים 100 ו-200 אנשי צוות היא חוויה קשה הרבה יותר למימוש, שדורשת כלים ניהוליים ותקציביים יעודיים. חינוך במהותו בנוי על תהליך מתמשך ומשימת שימור העובדים בו חייבת לשמור על אתגרים ואיזונים ארוכי שנים. חשוב לזכור שהמשימה המוטלת על אנשי חינוך כרוכה בפיתוח ותחזוק מערכות יחסים וקשרים רב שנתיים עם קהילה של אנשי צוות, הורים וילדים במפגש יומיומי.

שכר שאינו הולם או שאופן חישובו מסורבל ולא ברור, הופך למקדם תסכול בלתי נסבל ואת משימת החינוך לבלתי אפשרית. אבל תנאי עבודה ראויים ומכבדים לא מסתכמים רק בגובה השכר. במאה ה-21, בסביבה משתנה המאופיינת בהרבה מצבים של אי ודאות וקונפליקט, אנו חייבים לחשוב מחדש על תפקידם של המורים בעיצוב החברה שנרצה להזדקן בה ולהשאיר אחרינו. אופי המשימה החינוכית והאקדמית המוטלת על המורים השתנתה מאד ואיתה גם הכלים וסביבת העבודה שהם ראויים לה. מרחב וחופש ליצירה וחשיבה, תחושת אמון, ביטחון וגיבוי צוותי הכרחיים לבניית סמכות ומעמד לא פחות משכר נאות.

הכותבת היא מנכ"ל רשת החינוך אנקורי

צילום אסנת הבר קוטון: דניאל שריף

 

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: