בספר ללימודי מתמטיקה יש רק ילדים אשכנזים

בספר מתמטיקה לתלמידי כיתה ג', הילדים והילדות לומדים את סימן השווה בלי מזרחים, אתיופים או ערבים שממילא לפי הספר קוראים פחות. ד"ר יוסי לוס בוחן את הספר ללימודי מתמטיקה של בנו

ספר מתמטיקה 1

 

 כהורים אנחנו מקבלים בתחילת שנת הלימודים רשימת ספרים מבית הספר וקונים אותם כנתינים צייתנים. אלא שרק חלק קטן מההורים בודקים מה באמת כתוב ומה מכילים אותם הספרים.

לקראת שנת לימודים הנוכחית, נטלתי חלק בצוות חשיבה של עמותת ״סיכוי״, שבחן את המאפיינים הרב-תרבותיים בספרי הלימוד. במסגרת עבודת העמותה נטלתי את ספר החשבון שממנו לומד בני, תלמיד כיתה ג': "השבחה – מספרים בתחום הרבבה" בהוצאת אוניברסיטת בר אילן – ובחנתי אותי. לכאורה, ספר ללימוד מתמטיקה אמור להיות ניטרלי מבחינה תרבותית, שכן כל כולו מספרים ופעולות חשבון בלבד, אלא ששום דבר אינו ניטרלי, כמובן.

אז מה לומדים הילדים שלנו מספר כזה לגבי החברה אגב לימוד פעולות חשבון תמימות לכאורה? שהחברה בישראל מורכבת מסוג אחד של ילדים וילדות? ואילו מסרים עוברים מהספר הזה לילדים שעורם כהה?

את הספר מלוות לכל אורכו שש דמויות מצוירות של ילדים. 193 פעמים, מופיעות הדמויות שקיבלו את השמות שירי, סיוון, רוני, רועי, דור ויובל – כל השישה יהודים על פי השמות וכולם צוירו כבהירי עור. בלימודי החשבון לכיתה ג' אין ילדים וילדות ערבים, חרדים, אתיופים, רוסים, ואף לא מזרחים. אז מה לומדים הילדים שלנו מספר כזה לגבי החברה אגב לימוד פעולות חשבון תמימות לכאורה? שהחברה בישראל מורכבת מסוג אחד של ילדים וילדות? ואילו מסרים עוברים מהספר הזה לילדים שעורם כהה? מה התחושות שמלוות אותם במהלך הלימודים? יכול להיות שהחוויה של ילדים כהי עור הייתה משתנה אילו הצבע של הדמויות המצוירות היה מגוון יותר?

ולא רק הדמויות מצביעות על סוג אחד של ילדים וילדות. שני חגים יהודים מוזכרים בספר: סוכות וט״ו בשבט. לא, אין אף סממן של דת או לאום נוספים  בכל הספר, למעט פעם אחת בלבד בה מוזכרים ערבים, וליתר דיוק ספרי קריאה בערבית. האזכור מופיע בשאלה שמוצגת לילדים, בה מצוין כי בספריה השכונתית נרכשו ספרי לימוד מסוגים שונים, בהם 3,600 ספרי קריאה בעברית ורק 906 ספרי קריאה בערבית. אמנם האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה רק 20%, אולם הפער בין ספרי הקריאה בערבית ובעברית, מעביר מסר לפיו קוראי הערבית מקבלים פחות מקוראי העברית, ואולי גם מספר לפיו הילדים והילדות הערביים, קוראים פחות.

בתחום של שוויון בייצוג המגדרי דווקא יש נוהל לאישור ספרי לימוד, וזו דוגמה מצוינת לשינוי הדרוש לכיוון של חינוך לרב-תרבותיות. האם כה קשה לצייר ילד כהה יותר? האם כה קשה לכנות את הילדים בשמות שבאים מקבוצות זהות מגוונות יותר?

כך, במקום לייצג את המגוון והמורכבות של החברה בישראל, הספר מציג חברה בעלת גוון אחד. אם תשאלו למה זה ככה, יש להניח שהתשובה תהיה שבמשרד החינוך אין עדיין נוהל המחייב מגוון של זהויות בתכנים של ספרי הלימוד. חשוב לציין כי בתחום של שוויון בייצוג המגדרי דווקא יש נוהל לאישור ספרי לימוד, וזו דוגמה מצוינת לשינוי הדרוש לכיוון של חינוך לרב-תרבותיות. האם כה קשה לצייר ילד כהה יותר? האם כה קשה לכנות את הילדים בשמות שבאים מקבוצות זהות מגוונות יותר? האם כה קשה לנסח שאלות חשבונאיות שעוסקות בחגים לא יהודים? לא, זה לא קשה כלל. השאלה העיקרית היא האם יש מודעות רב-תרבותית והאם יש רצון לטפח חברה רב תרבותית. זאת כדי שספר העוסק בפעולות שנועדו להשוות ובסימן שווה (=), לא יבטא מציאות תרבותית ופוליטית לא שוויונית בעליל, ויגלם זהות אחת ומתעלם מאחרות.

הכותב הוא אב לשני ילדים, ד"ר לאנתרופולוגיה ואיש חינוך

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: