בנט לא מפחד מהדיון – הוא מפחד מהמציאות

אריאנה מלמד ניסתה להסביר לבנה, בן ה-17, ממה שר החינוך מפחד ולמה דחוף לו לאסור את כניסת "שוברים שתיקה" לבתי הספר

נפתלי בנט. צילום מירי שמעונוביץ

נפתלי בנט. צילום מירי שמעונוביץ

אז מה בדיוק הסיפור של שר החינוך נפתלי בנט ו"שוברים שתיקה"? שאל הילד. הוא כמעט בן 17, משתתף בתכנית הכנה לגיוס בבית הספר, וכמו רבים מהתלמידים עליהם מבקש שר החינוך להגן בחוק, לא מבין על מה המהומה. הסברתי: על פי החוק הבינלאומי אבל לא על פי שר החינוך, ישראל כבשה שטחי ארץ נרחבים בשנת 1967. על פי דיני המלחמה המקובלים, אבל לא לשיטתה של איילת שקד, מתקיים בחלק מן השטחים האלה משטר צבאי. ייתכן שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, כמו שחושב שר החינוך, אבל גם בו ובמסגרתו, הן על ידי חיילים והן על ידי אזרחים, התבצעו ומתבצעים מעשים שהם, על פי דיני המלחמה, עבירות שקרויות פשע מלחמה. דוגמאות? למרבה הצער, לא חסר. זה מתחיל בקטן, בעקירת עצי זית של פלסטינים כשמתחשק למתנחלים, ונגמר בהריגה או ברצח. בדרך, כל דבר מאלימות לא מידתית כלפי אוכלוסיה אזרחית ועד לירי בראשו של מחבל פצוע. כן, תתפלאו, גם זה אסור על פי דיני המלחמה ואפילו על פי דיני מדינת ישראל.
אז מה הבעיה של שר החינוך?, שואל הילד, אם יש פושעי מלחמה בצבא, שיעמידו אותם למשפט ויעשו צדק. אבל זה בדיוק מה ששר החינוך לא רוצה, אני מסבירה: הוא רוצה שתאמין שאין כיבוש, ואם לא הצליח לשכנע אותך – אז שיש, אבל הכל בסדר. או שזה מעניין כמו רסיס בעכוז, כפי שאמר פעם. ואיך תאמין בזה, אם יבואו לבית הספר שלך אנשים שכולם היו חיילים בצבא, ולכל אחד מהם יש עדות על מעשים מאד לא מוסריים של הצבא הכי מוסרי? אז צריך לסתום להם את הפה, נכון?

בנט כמובן יציב בפני הנערות והנערים בבית הספר מודל חינוכי חדש, אמיץ ונועז. אפשר לסכם אותו בקיצור כך: כשהמציאות לא נוחה, נכחיש. לא תשתכנעו? אז סתמו, ולכו לשרת שירות משמעותי

כאן הילד שקע בשרעפים. ואם הם משקרים?, שאל. אמרתי שזה בדיוק מה ששר החינוך טוען, אבל לא טורח להוכיח. וחוץ מזה, במדינה דמוקרטית, אפילו יהודית קודם ודמוקרטית אחר כך, ממשלה לא צריכה לפחוד משקרים של מעטים. יש המון דרכים להילחם בשקר או לנהל דיון ציבורי, אבל כשהחוק משתיק, לא יהיה דיון כזה בבית הספר.
אז עם כל הכוח שיש לו, שר החינוך פוחד מדיבורים בתיכון? תמה הילד, כי כך באמת נראה הניסיון לאסור את עצם העיסוק בנושא. כיון שהילד הוא רק שלי ולא של כולנו, אמרתי שזה לא הדיון שמפחיד את השר, זו המציאות, והיא מפחידה עד כדי כך שהוא מעדיף שלא תדע שהיא קיימת.

בנקודה זו איבד בני את הסבלנות והשתקע בעולם וירטואלי בו כולם יורים בכולם, אף אחד לא מת ומי שירה הכי הרבה הוא המנצח ובסוף יקבל פרס, גם הוא וירטואלי. ואני נותרתי עם המחשבה שזה בדיוק העולם שבו בנט רוצה לכלוא את תלמידי התיכון, רגע לפני שהם עומדים במחסום, פושטים על כפר, חוטפים יריקות ממתנחל ואבן, סכין או ירייה ממחבל. והוא כמובן יצליח, והוא כמובן יציב בפני הנערות והנערים בבית הספר מודל חינוכי חדש, אמיץ ונועז. אפשר לסכם אותו בקיצור כך: כשהמציאות לא נוחה, נכחיש. לא תשתכנעו? אז סתמו, ולכו לשרת שירות משמעותי.

תגובות

comments

אולי תתעניינו גם ב: