אריאנה מלמד. צילום: מאיה באומל

הורים יקרים, ניצחתם ניצחון מתועב

כשהמורים מביאים גירים, נייר טואלט ודפי צילום על חשבונם לבית הספר, כשהם מותקפים על ידי תלמידים, כשמעמדם הכלכלי מחפיר ומעמדם החברתי מוחלש – ההורים שותקים, אבל שלוש שעות שביתה? בשבוע שאחרי חנוכה? לא יעלה על הדעת, הרי בייביסיטר עולה יותר

אריאנה מלמד. צילום: מאיה באומל

אנחנו, ההורים, בגדנו במורים

בממלכת "לא בא לי" ו"מה תעשה לי", הילדים הם הנסיכים והמורים נתפסים במקרה הטוב כשירותי שמרטפות בינוניים. לנו, ההורים, שמשקיעים יותר בסנדביץ' יצירתי לנסיך מאשר לאנשים שמחנכים אותו, יש חלק מכריע בזילות מעמדם של המורים

אריאנה מלמד. צילום: מאיה באומל

זה לא התלוש – זה השכר

בעולם ההישגי והתחרותי שנפתלי בנט מקדם במרץ, צריך להיות מזוכיסט, אלטרואיסט גמור או נתמך על ידי הורים אמידים כדי להתחיל קריירה בהוראה. מי שמתחיל, נידון מראש לאי שוויון כלכלי, קרבה מסוכנת לעוני וביזוי חברתי. אריאנה מלמד מסבירה מדוע הבעיה האמיתית אינה נעוצה בתלושי השכר והקיזוזים

אריאנה מלמד. צילום: מאיה באומל

כתובת על הקיר, אלא שכולם עילגים מדי בכדי לקרוא אותה

זה מתחיל באוצר המילים הדל של יובל המבולבל והכבשה שושנה, נמשך בבתי הספר והבריחה מ"המילים הגבוהות" והבאסה והסבבה לתיאור תעצומות רגש, וכך ממשיך הכישלון והשבר הקשה בשפה שאיש לא טורח להציל